ביאור:הצרעת כעונש על לשון הרע
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בתורה לא נאמר שצרעת באה על חטא אבל חז"ל דרשו נוטריקון: "מצורע" - מוציא שם רע (ערכין דף טו:).
הרמז הכי ברור לכך הוא מסמיכות פרשיות מעשה מרים לאזהרה על צרעת (דברים כד ח).
אבל עדיין, למה לשון הרע "זכתה" לעונש מיוחד כזה?
- 'הוא הפריד בין איש לרעהו, ולכן יבדל מהאנשים' (הגמ' בערכין).
- ייחודו של האדם בכח הדיבור, "רוח ממללא", "...מה' מענה לשון" (משלי טז א). הרמב"ם (מו"נ ג, ח) מדגיש את חומרת מי שהשתמש בטובה בה נבדל מהחיות לדברים שליליים. יש כאן סילוק צלם אלוקים שבאדם. הכוזרי (ב, סב) מסביר שזה כמו שכשאדם נבהל פורחת רוחו וצבע פניו משתנה, כך גם אם פורחת ממנו רוח ה' צומחים בו נגעים. (ור' עקידת יצחק).
- הנחש הקדמוני דיבר לשון הרע על ה'. חומרת העבירה היא בזה שהמספר לא מרויח לעצמו כלום (החיות שאלו את הנחש למה הוא נושך, והוא ענה "ומה יתרון לבעל הלשון") אין לו הצדקות שהוא נכנע ליצרו (שהרי רק נושך ולא ממש נותן ביס), אלא זה רק מרוע לב. "נחש הקדמוני, על אשר אמר לשון הרע על בוראו, לפיכך נצטרע" (תנחומא מצורע, ב), ובשמות רבה (ג) אמר שחברבורותיו הם נגעים. חטאו גרם לנגעי בתים ("וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן... ויגרש את האדם"), ונגעי בגדים ("ויעש... כתנות עור") ונגעי גוף, כלומר המחלות והמיתה ("ואל עפר תשוב"). עוד לגבי הקשר בין הנחש ללשון הרע ראה במאמר נשיכת הנחש כעונש על לשון הרע.)
- "מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע"
מקורות
[עריכה]- ר' רפי רכס, בעלון קשר לתלמידי ישיבת ברכת משה, תשנ"ח
- ראו רעיונות דומים במאמר מה בין לשון הרע למוציא שם רע? מאת ברכה ורצברגר