לדלג לתוכן

ביאור:נשיכת הנחש כעונש על לשון הרע

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


עשיית נחש הנחושת נראית כמעשה מגי. חז"ל הסבירו במסכת ר"ה: "וכי נחש ממית.. היו מתרפאין", כלומר בזכות הירהורי תשובה. באופן דומה גם את המגפה שהתחילה על ידי מחתות, הפסיק אהרון על ידי מחתת הקטורת.

למה דווקא על ידי נחש נחושת? זהו משחק מילים שבא להראות שנחש (כל נחש, ואפילו חי) הוא כמו נחושת. הוא לא ממית באופן טבעי. כל מוות של אדם מעוון הוא על ידי ה' ("והאלוקים אינה לידו" שנאמר ברוצח בשגגה). ובאותה מידה שה' גרם לנחש להכיש, הוא יכול לגרום לו לרפאות.

מה הקשר ללשון הרע? הקשר בין הנחש ללשה"ר כמעט ומפורש בתורה ובנ"ך:

  • בגן עדן - "כי יודע אלוהים" (ראה בהרחבה במאמר הצרעת כעונש על לשון הרע)
  • בסנה - משה אמר: "והם לא יאמינו לי" והמטה נהפך לנחש.
  • פרשת חקת - "למה העליתונו ממצריים למות במדבר... וישלח ה' בעם את הנחשים"
  • משלי - "אם ישוך הנחש בלא לחש, ואין יתרון לבעל הלשון"

הנחש מכיש בשקט - "הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור". התורה משווה בין הנחש לסוס כדי להראות את כוחו הרב של הנחש, שבנשיכה קטנה יכול להפיל אדם מסוס.