לדלג לתוכן

ביאור:דברים לג ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





ויהי בישורון מלך

[עריכה]

לפני ברכתו של משה לשבטי ישראל, נאמר (דברים לג ה): "ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל". מי היה מלך בישורון?

הרמב"ן, בפירושו לפסוק זה , מביא שתי אפשרויות: "

  1. רמז אל "ה'" , הנזכר [ בפסוק ב ], שהיה למלך על ישראל בהיותם ישרים ונאספו כל ראשי העם וכל שבטי ישראל יחד... ורמזו כי הם וראשיהם קבלו מלכות שמים מפי הגבורה וראו שהוא מלך ישראל וגואלו, והתורה קבלו מפי משה שקבלו עליהם ועל זרעם להאמין בו ולעשות כל אשר יצוה מטעם המלך... וזה הפירוש ברור ונכון בכתוב הזה, על דרך שהזכירו בגמרא במסכת ראש השנה... וכן שנינו בספרי (ברכה שמו)... ובמדרש רבה... וגם זה על הדרך שפירשתי. ידרשו, שהיה מלך עליהם מפני שנתאספו ויחדו כולם קבלו מלכותו עליהם, וכן יהיה מורשה לקהלת יעקב, והמלך הוא הקב"ה...
  2. אבל יש במקצת האגדות שמפרשין אותו על "משה" , אומרים משה מלך, שנאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף וגו'. ואם-כן אמר הכתוב, תורה צוה לנו משה להיותה מורשה לקהלת יעקב, והוא היה מלך עלינו ועל כל שבטינו יחד וראוי לנו לעשות דבריו ומצותיו כי מלך גדול וחכם היה עלינו, יספר הכתוב גם בכבוד השליח שהיה גדול וראוי להאמין בו.

והנכון והאמת מה שפירשנו. "

לפי שני הפירושים, הפסוק "ויהי בישורון מלך..." הוא ציטוט מדברי בני-ישראל, שמתחיל בפסוק הקודם (לג4): "תורה ציוה לנו משה, מורשה קהילת יעקב. ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל". לפי פירוש 1, בני-ישראל מודים שהם קיבלו את התורה ממשה, ואת מלכות שמיים מפי ה'; לפי פירוש 2, בני-ישראל מודים שהם קיבלו את התורה ממשה, ומשה הוא המלך שלהם.

הבעיה בזה היא, שהסגנון של שני הפסוקים אינו תואם:

  • פסוק לג4 כתוב בגוף ראשון "תורה ציוה לנו משה" - אנו בני ישראל;
  • ופסוק לג5 כתוב בגוף שלישי "ויהי בישורון מלך".

לכן נראה לי, שפסוק לג5 הוא לא דברי העם אלא דברי המשורר, וכאן יש שתי אפשרויות:

  • על-פי הפירוש המקובל, המשורר בקטע זה הוא משה רבנו, ואם-כן - המלך הוא ה', ומשה משבח את בני-ישראל על-כך שהתאחדו וקיבלו עליהם את עול מלכות ה' (כפירוש 1 בדברי רמב"ן).
  • על-פי הפירוש הלא-מקובל , המשורר בקטע זה הוא ה', ואם-כן - המלך הוא משה, וה' משבח את בני-ישראל על-כך שהתאחדו וקיבלו עליהם את מנהיגותו של משה עבדו.

ואולי שני הפירושים נכונים, ויש כאן עוד דוגמה לאהבה בין ה' לבין משה .

וייתכן גם שזו עצה של משה לבני ישראל .

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-16.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ויהי בישורון מלך

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-33-05