ביאור:איפה ונשים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
[זכריה ה ה-יא]
רוח ה', שחזרה לירושלים בחזון החמישי , ממשיכה לנשוב גם כאן, להוציא דברים ולהביאם אל מקומם.
בחזון זה, כמו בחזון הקודם , רואה זכריה עוד משהו שיוצא (לא ברור מאיפה הוא יוצא). המלאך מסביר לו מה היא: "ויאמר: 'זאת האיפה היוצאת', ויאמר: 'זאת עינם בכל הארץ. '" .
בהמשך רואה הנביא: "והנה כיכר עופרת נישאת; וזאת אישה אחת יושבת בתוך האיפה."
והמלאך מסביר לו: "זאת הרשעה."
לאחר מכן: "וישלך אותה אל תוך האיפה; וישלך את אבן העופרת אל פיה."
לאחר מכן רואה זכריה "והנה שתיים נשים יוצאות, ורוח בכנפיהם, ולהנה כנפיים ככנפי החסידה, ותישאנה את האיפה בין הארץ ובין השמיים."
{שתי הנשים האלה הן שתי מלאכיות, שנישאות על כנפי רוח ה'; או שהן מסמלות את יהודה וישראל, שנזכרו בנבואת יחזקאל (כג 1-4)}
והמלאך מסביר לו לאן הן מוליכות את האיפה: "לבנות לה בית בארץ שנער, והוכן והוניחה שם על מכונתה."
מה משמעות החזון? בפרט:
- מה זה "זאת עינם בכל הארץ" ? ומה הקשר בינה לבין "האיפה" ?
-
- מה התפקיד של "כיכר עופרת" ?
-
- מיהי "הרשעה" ולמה היא "יושבת בתוך האיפה" ?
-
- למה שתי הנשים מוליכות את האיפה דווקא ל "ארץ שנער" ?
- למה הן רוצות "לבנות לה בית" בארץ שנער?
תשובות
[עריכה]- גירוש הגויים העוינים את היהודים]
- משפט צדק לגויים גם בחו"ל]
- גירוש יצר הרע]
גירוש הגויים העוינים את היהודים / ע"פ דעת-מקרא
[עריכה]- "עינם בכל הארץ" הם הגויים העוינים את היהודים, ומנסים לעכב אותם מבנות את בית המקדש (כמו הגויים הגונבים חומרים מבית-המקדש, שנזכרו ב חזון הקודם ). הגויים האלה נמשלו ל "איפה" = כלי קיבול גדול (אני לא יודע למה).
-
- האיפה הזאת מכוסה בגוש עגול ( "כיכר" ) של "עופרת" , כך שלא רואים מה יש בתוכה. ואכן, מבחוץ האיפה נראית תמימה ולא מזיקה. וגם הגויים העוינים את היהודים - רובם אינם מזיקים בפועל.
-
- אבל כשמכסה העופרת מתרומם, רואים שבתוך האיפה יושבת "הרשעה" , והיא מסמלת קבוצה אחת, מתוך אותם גויים עוינים, של אנשים רשעים במיוחד (גם האדומים, אויבי יהודה, נקראו "גבול רשעה" ). המלאך השליך את מכסה העופרת אל פיה של הרשעה, כדי שלא תוכל לדבר דברים דברי-שטנה על ישראל (ע' גם תהלים קז מב: "וכל עוולה קפצה פיה" ).
-
- הגויים העוינים (השומרונים) באו מבבל (מלכים ב יז כד, עזרא ד ב), ולכן מחזירים אותם לשם.
- אבל כאמור, לא כל הגויים רשעים (למרות שהם עויינים), ולכן הנשים-החסידות לא מתאכזרות אליהם, אלא מביאות אותם בעדינות לארץ מוצאם ובונות להם בית חדש.
לפי זה, משמעות החזון היא, שעם ישראל (בעזרת רוח ה') יחזיר את הגויים העוינים אותו לארץ מולדתם.
משפט צדק לגויים גם בחו"ל / אראל סגל
[עריכה]- הביטוי "עינם בכל הארץ" מזכיר את הביטוי שנאמר בקשר ל אבן הבדיל אשר ביד זרובבל : "עינ י ה', ה מ ה משוטטים בכל הארץ ." כמו שפירשתי שם, אבן הבדיל הזאת באה למלא את התפקיד של חושן המשפט - כלומר להביא את משפט בני ישראל לפני ה'. 7 העיניים שחקוקות עליה מסמלות את השגחת ה', ששופטת את כל בני ישראל.
-
- אבל כאן לא נזכרת אבן הבדיל אלא "אבן העופרת" : עופרת היא מתכת פשוטה, הדומה לבדיל (ע' במדבר לא כב, יחזקאל כב יח, יחזקאל כז יב). אם אבן הבדיל מייצגת את המשפט שעושה ה' עם בני ישראל - אולי אבן העופרת מייצגת את המשפט שעושה ה' עם הנכרים שנמצאים בארץ.
-
- לפי זה, האיפה שייכת לאותן "עיני ה'" , והיא משמשת כבית-כלא לרשעה. אבן העופרת, שמייצגת את המשפט שעושה ה' עם הגויים, נזרקת לתוך פיה של הרשעה כדי להכאיב לה (כעונש) ולהשתיק אותה.
-
- הגויים הנמצאים בארץ באו מבבל (מלכים ב יז כד, עזרא ד ב), ולכן הנשים-החסידות מחזירות לשם את רשעי הגויים, יחד עם האיפה שבתוכה הם כלואים.
- הנשים בונות לאיפה בית בארץ שנער, כדי שמשפט ה' עם הגויים יפעל גם בחוץ-לארץ.
לפי זה, החזון הזה מהווה חידוש גדול: בפעם הראשונה בהסטוריה יש כלי שמייצג את השגחת ה' ומשפטיו - בחוץ לארץ! החזון הבא מפרט יותר בנושא זה.
גירוש יצר הרע / ע"פ תלמוד בבלי (יומא סט:)
[עריכה]ייתכן ש"רשעה" היא דבר כללי יותר:
- "עינם בכל הארץ" הכוונה לדבר שעיני כל בני הארץ לטושות אליו.
-
- בתוך האיפה יושבת "הרשעה" , כלומר הרצון לרשוע, יצר הרע. לפי זה נראה, שבאותו דור היו "בכל הארץ" אנשים שנמשכו מאד לרשעה.
-
- המלאך מרים את מכסה העופרת וזורק אותו אל תוך פיה של הרשעה, כדי שלא תוכל יותר לדבר ולהסית אנשים לרשוע (עופרת היא חומר מבודד מפני קול).
- הרשעה באותו הדור הגיעה לארץ ישראל מבבל - בני ישראל גרו הרבה זמן בבבל והושפעו מסביבתם, וגם יצר הרע שלהם הוא 'תוצרת בבל'. ולכן מחזירים אותו לשם. (ע"פ חז"ל, הכוונה בפרט ליצר הרע של עבודה-זרה, וגם לחלק מיצר הרע של גילוי עריות - היצר לשכב עם קרובות).
- ייתכן שהנשים בונות בית-כלא, כדי לכלוא בו את הרשעה, שלא תוכל לצאת ולהזיק גם בבבל. אבל זה באמת לא ברור.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/zk-05-0511