לדלג לתוכן

ביאור:איך לבחור שופטים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בימינו, אדם שרוצה לפנות לבית משפט צריך, בדרך-כלל, להשקיע לפחות יום עבודה אחד - לנסוע לבית המשפט שנמצא בעיר הקרובה, לחכות בתור, לפתוח תיק, לחכות עד שיגיע תורו של התיק... הסחבת נובעת מכך שמספר השופטים הוא קטן.

כמה שופטים צריכים להיות בעם ישראל?

על-פי התורה:

  • (שמות יח כא): "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע, וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"
  • (שמות יח כה): "וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם: שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"
  • (דברים א טו): "וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אותם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם: שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם"

הפסוקים מדברים לא רק על שופטים, אלא על מנהיגים בכלל, כפי שהם נקראים כאן ראשים ו שרים; אולם אותם מנהיגים היו גם שופטים, כמו שנאמר בפסוק הבא בספר דברים, (דברים א טז): "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ". כמה כאלה היו?

1. על-פי חז"ל: " "נמצאו דייני ישראל שבעת רבוא ושמונת אלפים ושש מאות" " (תלמוד בבלי, סנהדרין יח.) : בני ישראל בזמן יתרו היו 600 אלף, מכאן שהיו 60 אלף שרי עשרות, 12 אלף שרי חמישים, 6000 שרי מאות ו-600 שרי אלפים, בסך-הכל 78600. לכל עשר משפחות היה שופט, לכל חמישים משפחות היה שופט בדרגה גבוהה יותר, וכן הלאה. אם כך, בכל בלוק של 5 קומות (20 משפחות) יש לפחות שני שופטים!

2. ייתכן שאפשר להבין את המספרים קצת אחרת: בעברית המאוחרת, עשרה אנשים נקראים "מניין", אבל כשאומרים "מניין" מתכוונים גם לקבוצה גדולה מעשרה אנשים, המתאספים יחד לשם תפילה (כמו בפסוק "ביישוב שלנו יש מניין כל בוקר"). הקהילה היהודית בכל הדורות, וגם היום, מורכבת מ"מניינים", כלומר "עשרות", שהגודל שלהם הוא לפחות 10, אבל יכול להיות גם הרבה יותר. כל מניין נוהג לבחור גבאי אחד או יותר - שרי עשרות. בכל עיר ישנם כמה מניינים, אולי חמישה או עשרה או יותר, והם בוחרים להם רבנים, "מרא דאתרא", שרי חמישים או שרי מאות; ולפעמים קבוצה של כמה עיירות מתגבשת ומכתירה על עצמה את גדול הדור - שר האלף. אם כך, המספר לא חייב להיות בדיוק 78600; העיקר שנשמר המבנה הקהילתי המדורג.

לפי שני הפירושים, ישנם שופטים זמינים ונגישים בכל קהילה, והדבר מאפשר לכל שני שכנים, ואף לכל זוג נשוי, לפתור את הסכסוכים ביניהם במהירות וביעילות, וכך אין הם שומרים בליבם רגשות רעים לאורך זמן. הדבר מרבה את השלום והגיבוש החברתי, וכמובן, מקצר את התורים בבתי המשפט.

" "לפי השיטה שנהגה אז, שיש רק בית דין אחד, של משה, כל אדם המבקש משפט היה צריך לכתת את רגליו עד מחנה הלווִיָה; ואילו היו שופטים רבים, "שרי עשרות ושרי מאות", יכולים היו השופטים להיות מצויים לכל אחד סמוך למקומו, וזהו שאמר יתרו: "וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום" - כל אדם יוכל למצוא משפט שלום סמוך לביתו. האצלת הסמכויות תביא לייעול בזמן ובמקום כאחת: לא רק שיתקצרו התורים, אלא שבתי המשפט יהיו מפוזרים על פני כל המחנה, והגישה אליהם תהיה נוחה לכול." " ( פרופ' יעקב בזק, על-פי מלבי"ם ) .

" "כי בהיות להם שופטים רבים, ילך העשוק אצל השופט בכל עת שירצה, וימצאנו מזומן... כי עתה [כשמשתרך תור ארוך מהבוקר עד הערב], מפני שלא יוכלו לגשת אליך למשפט בכל עת, לא ינוחו בשלום, כי זה פתח לגוזלים לעשוק חמס ולעושקים לעשות מריבה" " (רמב"ן על שמות יח כב) .

אם אנחנו רוצים "לחדש ימינו כקדם", ולחזור ולקיים מצווה זו על-פי התורה, חשוב לברר, מה הם התנאים שלפיהם יש לבחור שופטים. לשם כך יש לעיין בפסוקים:

  • בעצת יתרו, נזכרו ארבע תכונות,  (שמות יח כא): "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת"( פירוט )
  • בדברי משה לעם נזכרו שלוש תכונות נוספות, (דברים א יג): "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם, וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם"( פירוט )
  • ובהמשך ספר דברים נזכרה החובה לבחור את השופטים בהליך תקין, דברים טז יח: " "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם" "מִשְׁפָּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" ": הממנים את השופטים צריכים למנות אותם בהליך תקין, ללא משוא פנים וללא קבלת שוחד ( פירוט ).

אם כך: כדי "להשיב שופטינו כבראשונה", יש לבחור, לכל מניין של 10 אנשים (או יותר), אחד מהם, שיהיה חכם, נבון וידוע, מוכר ואהוב בעדתו, ולהשתדל שיהיה גם איש חיל, ירא אלהים, איש אמת ושונא בצע, ולמנות אותו ל"שר עשר", כלומר שופט לאותה קבוצה. יש להקפיד שהליך המינוי יהיה צודק, ולא יערב שום אינטרסים אישיים מצד הממנה, או שוחד. לאחר מכן ניתן למנות שופטים בדרגות גבוהות יותר - "שר חמישים", "שר מאה" ו"שר אלף", עד שנזכה להקים בית דין גדול שבו ישבו השופטים הטובים ביותר.

כל שופט יעזור לאנשי קבוצתו לפתור סכסוכים בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, וכך נרבה שלום ואהבה בעם ישראל.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-01-09.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/tkunot_mnhigim