לדלג לתוכן

באר היטב על חושן משפט קפא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) במדבר:    עיין בתשו' ן' לב ס"ג סי' מ"ב ובתשו' מהר"א ששון סי' ק"מ ובתשובת מהר"מ מלובלין סי' ס"ב ובתשו' רש"ך ס"ב סי' רי"ב ובתשו' רשד"ם סי' קנ"ו וקנ"ז וסי' ש"ל שע"ה ושצ"ה.

(ב) לעצמו:    הטור מסיים בזה וז"ל אפי' לא אמר לעצמי אני מציל והוא מהש"ס והטעם דודאי נתייאשו מיניה. סמ"ע.

(ג) שלו:    ואם הציל זה של אחרים ולא הציל את שלו נוטלים האחרים את שלו מידו ושלו נפסד. שם.

סעיף ב

[עריכה]

(ד) מהם:    ובשא"י להציל כך פירש מהרש"ל פ"י דב"ק סי' מ"ד ור"ל שחולקים שוה בשוה מהרש"ל שם וב"י בס' ד"ה והב"ח כת' דאם ליתא לשותף בפניו א"צ אמירה כלל וסגי בלב ע"ש. ש"ך.

(ה) להציל:    ואמר לעצמי אני מציל. שם.

(ו) נשבע:    פירש הש"ך דנשבע שאמר כן לפניהם (והט"ז פי' על שנתכוון להציל לעצמו. כ"כ ב"י בשם המרדכי).

סעיף ג

[עריכה]

(ז) חוזר:    דפועל יכול לחזור בו כמ"ש הט"ו בסי' של"ג ונתבאר ג"כ בסי' קע"ו ע"ש. סמ"ע.

סעיף ד

[עריכה]

(א) עבירה:    דדברי הרב ודברי התלמיד כו' ויכול המשלח לומר סברתי שלא ישמע לי לעשותו לכן אין המשלח חייב אבל אם השליח אינו בר חיובא ל"ש האי טעמא. סמ"ע.

(ב) חיובא:    עיין בש"ך שהאריך לסתור דברי הרמ"א בדין זה ע"ש וע"ל סוף סימן שמ"ח.