באר היטב על חושן משפט ערב
סעיף ג
[עריכה](א) לעיל: שם כתב דישלם מכיסו ולא יבזה נפשו כי בזה מבזה כבוד התור' ולא אמרו אלא חכם שמחל על כבודו דוקא ולא שיבזה את נפשו. סמ"ע.
סעיף ד
[עריכה](ב) פרסה: כן אית' בש"ס ובפוסקים ובטור כת' עד מיל ונרא' דהטור גריס בש"ס עד מיל עכ"ל הסמ"ע וברמזים כת' הטור פרסה וכ"כ הב"ח דט"ס הוא בטור. ש"ך.
סעיף ו
[עריכה](ג) שכר: ואפילו הולך משום פריקה יש לו שכר. סמ"ע.
סעיף ח
[עריכה](ד) ישראל: פירוש אם לא יסייעו לטעון יצטרך הישראל לשהות שם ומיהו מותר לקבל ג"כ שכר עליה ונקט צער ישראל ולא נקט צער ב"ח דבהמה משום דבטעינה לית בה צער ב"ח דבהמ'. שם.
סעיף ט
[עריכה](ה) לפרוק: פירוש כשהבהמ' רבצנית או עמדנית כמ"ש בס"א וכל כיוצא בזה הנזכרים לעיל אבל אם הוא זקן ואינו לפי כבודו אינו בכלל זה ואפילו בפריקה פטור אף דצער ב"ח דאוריית'. שם.
סעיף י
[עריכה](ו) איסורא: והב"ח פסק דאף בשונא דעביד איסור' צריך להקדימו ע"ש.
סעיף יא
[עריכה](ז) מעובד כוכבים: עיין בב"ח שכת' דהא דקי"ל דצער ב"ח דאוריית' היינו כשאין העובד כוכבים שם ולפי דבריו הוה מצי לתרוצי בש"ס הא דקאמר אבל לא שונא עובד כוכבים היינו כשיש שם עובד כוכבים וע"ש בתוספות ודו"ק. ש"ך.
סעיף יג
[עריכה](ח) ריקן: וכ"כ בטור ואע"ג דכ"ש הוא מ"מ כתבו שלא תהפך הסברא ולו' שהריקן הוא קל ויעבור במהירות הוא יעבור תחלה שלא ישהה עבורו הטעון הרבה משא"כ ברכוב שגם הוא משהה קצת בהעברתו. סמ"ע.
סעיף יד
[עריכה](ט) קרובה: כן הגירסא בש"ס ובפוסקים ונרא' דר"ל אחת קרובה לנטות וכמעט שתחזור לאחוריה תמצא חברתה מקום לעבור בצדה מש"ה מעבירין ודוחין הקרוב' ולא האחרת ובטור כת' תדחה שאינה קרוב' כו' וכ"כ לפרש"י שפירש קרובה לעיר. שם.
(י) בצדק: ר"ל מדכתיב צדק צדק תרדוף וכתיב בצדק תשפוט ודרשינן אחד לדין ואחד לפשרה. שם.
סעיף טו
[עריכה](יא) שיירא: עיין ביש"ש פ"י דב"ק סי' מ"ב ועיין בב"ח מ"ש בשם המרדכי.
(יב) הדרך: שלא יסתכנו מפני חיות ולסטים כן הוא לשון הטור והא דבסי' קס"ג ס"ג בהג"ה שניה כת' הרמ"א וכן אם תעו חבורה ההולכת במדבר ואיכ' סכנת נפשות גובין לפי נפשות. אפשר דר"ל אף לפי הנפשות כדברי המחבר שם דקאי עליה וכת' וכן א"נ שם מיירי בדליכא שוללים הבאים בשביל ממון.
סעיף טז
[עריכה](יג) להתנות: בלא קנין כמו שותפין. מהרש"ל שם סי' מ"ג עיין בס' א"א דף ק"ב ע"א. ש"ך.
(יד) אחרת: ולפ"ז ה"ה אם אמר תנו לי ואני אקח חמור נותנים לו ולא חיישינן שמא לא יקח ולא כפירש"י וגירסתו עיין ביש"ש ובב"ח. שם.
סעיף יז
[עריכה](טו) ממנהג: כלומר אם נהגו איפכ' אזלינן בתרייהו. כ"כ הנ"י שם.
סעיף יח
[עריכה](טז) זמן: פירוש כגון בניסן שהנהר גדול מהפשרת שלגים וגשמים אין מדרך הספנים להתרחק משפת הנהר אלא מלא חבל אחד ובתשרי שהמים חסרים אין הספינה יכולה לשוט בטוב אצל שפת הנהר וצריכין להתרחק משפת הנהר והוא הולך בניסן כמו שהולכין בתשרי. סמ"ע.