באר היטב על חושן משפט נז
סעיף א
[עריכה](א) שנמחל: אע"פ שכל שטר פרוע נמחל שעבודו מ"מ מצינו שנמחל השעבוד אף דעדיין לא פרעו כגון שמחל לו שעבוד קרקעות ונתן לו רשות למוכרן ולא יטרוף אותם מהלקוחות עכ"ל הסמ"ע והש"ך כת' דל"נ דכיון שיכול לגבות בשטר זה מבני חרי לית ביה משום אל תשכן כו' ובאמת י"ל דאשמועינן בשטר שנמחל שעבודו אע"פ שלא פרעו רק שהמלו' מחלו מעצמו אסור להשהותו וע"ל סי' ס"א סי"א וסי"ב עכ"ל.
(ב) דספרא: ומדברי התוס' ושאר פוסקים מבואר להדיא דיכול לעכב השער בשביל פשיטי דספרא וצ"ע למה סתם המחבר ומ"מ נ"ל דאם רוצ' לקרעו או לכתוב על גביו שהוא פרוע רשאי לעכבו לכ"ע בשביל זה ודלא כנרא' מהמחבר. עכ"ל הש"ך.
(ג) ובמקום: אבל אם הלו' נתן שכר הסופר אפי' במקום דאין דרך הלו' ליתנו צריך להחזיר השטר לידו דשלו הוא. סמ"ע.
(ד) שובר: והש"ך חולק ע"ז וס"ל דאפי' בלא שובר כיון שיש לו שייכות בזה השט"ח שחייב לו עוד חמשים לכ"ע אינו עובר משום אל תשכן וגדול' מזו אפי' אם השט"ח כולו פרוע הוא יכול לתפסו בשביל דבר אחר ודלא כהמחבר עכ"ל וע"ש.
סעיף ב
[עריכה](ה) שנתבאר: שם מבואר דאפי' בו ביום שנכתב אינו חוזר ולוה בו אם לא שקנו מידו מחדש או שמסרו לפני עידי מסיר' מחדש. סמ"ע.
(ו) ואינו: והא דאינו נאמן במגו שהי' אומר לא פרעת דהוי מגו להוציא ולהפוסקים דס"ל דאמרינן מגו להוציא צ"ל דמיירי שהשטר אינו מקויים וקמ"ל דאע"פ שיכול לקיימו אח"כ מ"מ כיון שהוד' שהוא פרוע הרי הוא כחרס ושוב לא מהימן כמ"ש גבי שטר מזויף או אמנה ומ"מ נ"ל דהוי ספיקא דדינא ואם תפס המלו' אפי' בעדים לא מפקינן מיניה. ש"ך.
(ז) הדחק: כ' הש"ך וכ"ש אם לא היו יוצאים כלל ונ"ל דכ"ע מודים בזה ודלא כנרא' מהב"י שהרשב"ם ס"ל דבעינן דוקא שלא היו יוצאים כלל עכ"ל.