באר היטב על אורח חיים תקעו
סעיף א
[עריכה](א) ומתריעים: ותמה אני למה אין אנו נוהגין לתקוע בעת צרה הלא מדאורייתא מצוה לתקוע בלא תענית. מ"א עיין שם.
סעיף ב
[עריכה](ב) דבר: והאידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט שינוי אויר ח"ו וביורה דעה סוף סימן שע"ד כתב שמטעם זה אין מתאבלין בשעת הדבר עיין שם.
סעיף ה
[עריכה](ג) החולאים: וה"ה כשהאבעבועות פורחים בתינוקות ומתים יש לגזור תענית. בשל"ה כתב דכל א' יבריח בניו מהעיר בעת הזאת ואם לא עשה זאת הן חייבים בנפשותם.
סעיף ו
[עריכה](ד) לאגם: הוא מלא קנים ואילנות קטנים.
סעיף יד
[עריכה](ה) קטנים: ונוהגים שאין גוזרים על פחותים מי"ח לזכר וט"ו לנקיבה עמ"א.
סעיף טו
[עריכה](ו) אחת: אבל כשיש צרה אחת יכולים להזכיר בתפלתם גם צרות אחרות וכ"ה בכמה פיוטים וסליחות. מ"א.
סעיף טז
[עריכה](ז) וזועקים: וכ' מ"א תמה אני למה אין עושין כן בזמנינו שזה עיקר התענית כמבואר בתענית דף ט"ז.