באר היטב על אורח חיים תקסה
סעיף א[עריכה]
(א) תעניתנו: והקשה הט"ז דהאיך יאמר צום תעניתנו דהוא שקר שאין הרבים מתענים היום ע"כ י"ל ענינו ביום צום תעניתי. וכ"כ הב"ח. והמ"א בשם הרשב"א לא כ"כ אלא אפי' יחיד המתענה רשאי לומר תעניתנו ולא מיחזי שיקרא דא"א שלא יהיה אחד בסוף העולם שמתענה היום ע"ש והיד אהרן הסכים עם הב"ח וט"ז. מי שמתענה תענית יחיד והיה ש"ץ והתפלל לחזרה לא יאמר עננו בש"ת דכשהצבור אינן מתענין איך יאמר עננו בחזרת התפלה אבל כשבא לבה"כ ומצא שהתפלל הציבור בלחש והוא צריך לעבור לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לציבור ואז יאמר עננו כיון שאינו חוזר ומתפלל בלחש שכנה"ג ע"ש ועיין סימן תקס"ו סעיף ה'.
סעיף ב[עריכה]
(ב) תפלתו: נ"ל דר"ל דוקא לאחר תפלתו רשאי לומר אבל אם נזכר קודם שהתחיל רצה אין לאומרו דהוי הפסק בתפל'. מ"א ע"ש.
סעיף ג[עריכה]
(ג) במנחה: כתב המ"א ונ"ל דאפי' מתפלל מנחה גדולה יאמר עננו דאפילו יאחזנו בולמוס לא יהיה שקרן בתפלתו דעכ"פ התענה עד חצות ע"ש. וכתב ט"ז ונראה דאם רוצה להתפלל בשחרית עננו ולדלג ביום צום תעניתנו הרשות בידו דאז אין חשש שמא ימצא שקרן וכן ראוי לעשות ע"ש.
(ד) שחרית: עי' סימן תקנ"ז כתבתי בשם הט"ז שאין לאומרו אפי' הש"ץ בשחרית בט"ב מטעם דאיקרי מועד ע"ש.
סעיף ה[עריכה]
(ה) קריאה: בניגון ובטעמים. כשאומר ויקרא בשם ה' יש להפסיק מעט בין שם לה'. אין לומר האדרת והאמונה בצבור כ"א ביה"כ. אין לומר קודם חצות לילה שום סליחה ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביה"כ. אחרונים עיין מ"א.
(ו) ויעבור: כ' הב"ח זה אינו אלא משום ויעבור אבל סליחות ותחנונים בלא ויעבור אין איסור בדבר אבל הט"ז כתב דאפי' סליחות בלא ויעבור אסור משום שמזכיר בסליחות וזכור לנו היום ברית שלש עשרה וכן בהרבה סליחות שימצא י"ג מדות אותם אין לאומר' אפי' בלא ויעבור אבל אותם סליחות שאין נזכר בהם י"ג מדות ודאי יכול לאומרם ע"כ.
סעיף ו[עריכה]
(ז) ומפרסם: ואפי' אם שואלין אותו אם הוא מתענה יאמר שאינו מתענה אבל אם מפצירין בו לאכול ואינו יכול להתנצל בלא"ה יאמר שהוא מתענה ט"ז ומ"א ע"ש. ואם מתענה מפני תשובה יפרסם כדי שילמדו ממנו לשוב. הלק"ט סימן קמ"ב.