לדלג לתוכן

באר היטב על אורח חיים תכב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א

[עריכה]

(א) יעלה ויבא:    והשמש יתחיל תפלתו קודם הציבור וכשיגיע ליעלה ויבא ירים קולו להשמיע בציבור עיין סימן קי"ד.

(ב) סימן רצ"ד:    דהיינו תיכף כשמסיים הברכה אפילו לא התחיל עדיין מודים עיין סימן רל"ו ס"ב ועיין סי' ק"ח.

(ג) מחזירין:    ודוקא אם עדיין לא התפלל מוסף אבל אם התפלל מוסף א"צ לחזור. כנה"ג ע"ש ועיין סימן קכ"ו ס"ק ד' מ"ש שם.

(ד) שיעקור:    ואם אמר יהיו לרצון הוי כעוקר רגליו עמ"א.

(ה) א"צ:    והקשו האחרונים ממ"ש סימן קי"ד ס"ח דאם נסתפק אם אמר משיב הרוח אמרינן חזקה שאמר כמו שהוא רגיל בלא משיב הרוח וצריך לחזור ע"ש ועיין באחרונים מה שתירצו ע"ז והב"י והב"ח פסקו דמחזירין אותו וכ"פ הרוקח וכ"פ הל"ח בראיות ברורות וכן יש להורות דהרי עינינו רואות שההרגל להתפלל בלא יעלה ויבא. מ"א. ובשכה"ג כתב כיון דאיכא פלוגתא בזה יש מקום לומר שב ואל תעשה עדיף ולא יחזור. מיהו הטוב והישר שיתפלל בתורת נדבה ע"ש ועיין הלק"ט ח"א סי' ע"ח. ועיין מ"ש הט"ז.

סעיף ב

[עריכה]

(ו) הלל:    ואין קורין בבית האבל דא"ל שם לא המתים יהללו יה דהוי כלועג לרש ועסי' קל"א ס"ק י' מה שכתבתי שם. נשים פטורות מכל הלל מפני שהוא מ"ע שהז"ג ועמ"א ועיין יד אהרן.

(ז) הצבו':    ואם בא לבה"כ סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הצבו' ואח"כ יתפלל ל"ח. ואפש' כשהוא אומר פסוקי דזמרה מות' להפסיק באמצע לקרות הלל עם הציבור דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת מיהו נ"ל דאז לא יברך על ההלל לא בתחלה ולא בסוף לכן דוקא בהלל דר"ח יעשה כן כיון דהרבה פוסקים שלא לברך אבל בימים שגומרים ההלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמרה. מ"א ע"ש.

(ח) אומר:    ואפילו אם גומרים ההלל דלא כל"ח מ"א ע"ש. ואם אין מצויין א"צ להטריח אחריהם ע"ש. ונ"ל דיאמר בלא ברכה כמ"ש בשל"ה באר היטב אשר לפני.

סעיף ג

[עריכה]

(ט) והקהל:    כתב המ"א דצריך לשמוע פסוקים יאמר נא וגו' מפי הש"ץ דשומע כעונה ואם לא שמע לא יצא ומוטב שיאמרו בעצמו בנחת. מ"א ע"ש.

סעיף ה

[עריכה]

(י) אפי':    המ"א העלה והמחמי' יחזו' לקרותו בלא ברכה ע"ש.

סעיף ו

[עריכה]

(יא) למקום:    פי' אם דילג פסוק א' ונזכ' אח"כ לא יאמרנו במקום שנזכר דא"כ ה"ל קורא למפרע אלא יתחיל מאותו הפסוק ויאמ' עד סוף.

סעיף ז

[עריכה]

(יב) מעומד:    ואסו' לסמוך עצמו לעמוד או לכותל דסמיכה אינו כעמידה מ"א ע"ש באורך מה שתמה על רמ"א בחושן משפט סי"ז ודו"ק. ומה שקורין בליל פסח הלל מיושב משום שחולקין אותו אין מטריחין אותו לעמוד. ט"ז.