לדלג לתוכן

באר היטב על אורח חיים שט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף ב

[עריכה]

(א) כדופנה:    כיון דהדקה שוויה דופן. ואם לא הדקה לא. מ"א.

סעיף ג

[עריכה]

(ב) כמו שהיא:    דנעשה בסיס לאיסור ולהיתר. ואין מטריחין אותו ליטול הפירות מתוך הסל בידו. אבל אם הפירות מונחים בסלים קטנים תוך הכלכלה יטלם בידו מתוך הכלכלה. תוס'.

סעיף ד

[עריכה]

(ג) ומנער:    ומותר ללמוד על השלחן שמעות מונח עליו מצד אחר אע"פ שדרך לנענע בלימוד לא חיישינן שינענע המעות. מהרי"ל.

(ד) והמעות:    אם עושה כן לצורך המעות שלא יגנבו אסור. ב"י.

(ה) על:    ואם הניחם בכוונה בחול ולא היה דעתו שישאר שם בשבת ואח"כ שכחם מיקרי שוכח מהרא"י סי' קצ"ג.

(ו) כל השבת:    ובמקום פסידא יש לסמוך ע"ז. ב"ח.

(ז) אפי':    זה קאי גם אדיעה ראשונה דאפי' לא הניחו אלא לכניסת שבת לנטלו אח"כ אסור כל השבת.

(ח) אסור:    לפי"ז כשמעמידין המנורה עם הנרות על המפה שעל השלחן יש לאסור לטלטל המפה ההיא בכל השבת ולא שמענו ולא ראינו שום אדם נזהר בזה וצ"ע. ט"ז ע"ש.

(ט) חבירו:    ואם עושה לטובת חבירו יש להסתפק דמסתמא ניחא ליה עיין מ"א.

סעיף ה

[עריכה]

(י) יכול:    היינו בשוכח.