באר היטב על אורח חיים שט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים שט |

סעיף ב[עריכה]


(א) כדופנה:    כיון דהדקה שוויה דופן. ואם לא הדקה לא. מ"א.

סעיף ג[עריכה]


(ב) כמו שהיא:    דנעשה בסיס לאיסור ולהיתר. ואין מטריחין אותו ליטול הפירות מתוך הסל בידו. אבל אם הפירות מונחים בסלים קטנים תוך הכלכלה יטלם בידו מתוך הכלכלה. תוס'.

סעיף ד[עריכה]


(ג) ומנער:    ומותר ללמוד על השלחן שמעות מונח עליו מצד אחר אע"פ שדרך לנענע בלימוד לא חיישינן שינענע המעות. מהרי"ל.


(ד) והמעות:    אם עושה כן לצורך המעות שלא יגנבו אסור. ב"י.


(ה) על:    ואם הניחם בכוונה בחול ולא היה דעתו שישאר שם בשבת ואח"כ שכחם מיקרי שוכח מהרא"י סי' קצ"ג.


(ו) כל השבת:    ובמקום פסידא יש לסמוך ע"ז. ב"ח.


(ז) אפי':    זה קאי גם אדיעה ראשונה דאפי' לא הניחו אלא לכניסת שבת לנטלו אח"כ אסור כל השבת.


(ח) אסור:    לפי"ז כשמעמידין המנורה עם הנרות על המפה שעל השלחן יש לאסור לטלטל המפה ההיא בכל השבת ולא שמענו ולא ראינו שום אדם נזהר בזה וצ"ע. ט"ז ע"ש.


(ט) חבירו:    ואם עושה לטובת חבירו יש להסתפק דמסתמא ניחא ליה עיין מ"א.

סעיף ה[עריכה]


(י) יכול:    היינו בשוכח.