באר היטב על אבן העזר צב
סעיף א
[עריכה](א) קיים: אפי' לאחר נישואין כבר נתבאר לעיל סי' צ' סעיף י"א שארוסה מכרה קיים אפילו בלא תנאי ואיירי בנכסים שהיה לה בשעת התנאי אבל בנכסים שיפלו לה לאחר מכאן יתבאר בסעיף שאח"ז. ודוק' אם מכרה כבר א"י הוא לערער על המכירה אבל אם לא מכרה יוכל לעכב עי' ב"ש.
(ב) כלל: ואם לקחה במעות קרקע אוכל הפירות ש"ג.
(ג) קיים: הב"י וב"ח וח"מ דייקו מדברי המגיד דמהני הקנין דאין לו זכות אפילו בפירות. והטור חולק וס"ל דלא מהני אלא לענין המכירה. והב"ש כתב דלא פליגי דהטור איירי כשאומר או כותב דין ודברים אין לי בנכסייך. אבל כשלא אמר בנכסייך מהני אפילו לענין הפירות ע"ש.
סעיף ב
[עריכה](ד) בכלל: כלומר הסילוק מסתמ' קאי על נ"מ ולא על נצ"ב.
(ה) בהדיא: הדין סילוק נתחלק לג' אופנים. א' קודם אירוסין אין לו שום זכות בנכסיה ולא מהני סילוק אפילו בקנין. ואחר הנשואין דידו כידה צריך סילוק בקנין ואז לא מהני סילוק על נכסים שיפלו אח"כ דהא קנין לא חל על דבר שאינו בידה. ובשעת אירוסין דיש לו זכות בנכסים מהני סילוק שלו אפילו על נכסים שיפלו אח"כ ועיין ב"ש ס"ק יו"ד.
סעיף ד
[עריכה](ו) בחייה מכרה קיים: אבל אם אמר דין ודברים אין לי בפירות נכסייך אז מכרה בטל כ"כ תוס' כתובות דף נו"ן ע"א ד"ה הבעל מוציא מיד הלקוחות וכוי ע"ש ועיין מ"ש המרש"א שם ועיין ב"ש.
(ז) קרקע: ואם מכרה הקרקע השניה או הפירות הרשות בידה ח"מ. והב"ש חולק עליו.
סעיף ה
[עריכה](ח) עד לעולם: תרווייהו דוק' עיין בהר"ן.
סעיף ז
[עריכה](ט) שתנש': עיין ב"ש שהעלה אם תפס הבעל י"ל קים לי כהני פוסקים דס"ל דהתנאי בטל.
סעיף ח
[עריכה](י) כלל: ואם מכרה או נתנה קיים אבל אם מתה יורשה משום דכתב לה אחר הנשואין אבל אם כתב לה קודם הנשואין לשון בחייך ובמותך מסתלק הוא מן הירושה ח"מ ב"ש.