באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שסט
(א) לשון הרמב"ם רפ"ה מהלכות גזילה וכ' ה"ה מפורש במשנה וגמרא בפרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ג ע"א) ומבואר במ"ש בסי' (שנ"ו)
(ב) שם ד"ז וכתב ה"ה דעת הרב ז"ל כן לפני שעל זו דמכיר כליו וספריו ביד אחר (שם ד' קט"ו) הביאו ההיא דרב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה שם דף קי"א ע"ב ויש חולקין לומר דגזלן מסתמא הרי הוא כגנב מפורסם דקול יוצא לגזלה וגם בזה אין ראיה והעיקר שלא להוציא חפץ מיד הלוקח בלא הדמים אם אינו מפורסם
(ג) שם ד"ב וכ' ה"ה זה פשוט יאוש כדי לא קני כמ"ש בפ"א מה"נ (ולעיל סי' שנ"ג) ובפ"ג דסוכה דף ל' ע"ב והא דאמרי' בפ"י דב"ק גבי דינא דמלכותא דינא דלמא מייאשי מרותייהו מינייהו (דף קי"ג ע"ב) התם דאיכא יאוש ושינוי רשות שנמסר לרבים שכל זמן שיש בדבר יאוש ושינוי רשות מותר ליהנות בו וזה ברור
(ד) כתב ה"ה פשוט הוא דקרקע אינה נגזלת כדאיתא שם דף י"ז ע"ב וכחכמים
(ה) מפורש שם בפ"ב ד' נ"א ע"א ומבואר לעיל סי' שס"ג ס"ו
(ו) כתב ה"ה זה מתבאר בההיא דהגוזל בתרא דף קי"ג וביאר שם אע"ג דשינוי מעשים בלבד קונה זה שינוי החוזר לברייתו כמ"ש בפ"ב (ולעיל סי' ש"ס ס"ח)
(ז) שם די"ו ומבואר בהגוזל בתרא שם
(ח) טור ס"ט ושם בגמ' וכדמפרש שם טעמא שלוחא דמלכא כמלכא ולא טרח ואינהו הוא דאפסידו אנפשייהו דאיבעי להו דאינקוט מכולי באגי ולמשקל דמי שם ברמב"ם
(ט) שם די"ח וכ' ה"ה וזה מבואר
(י) שם ד"ח וכ' ה"ה פסק כשמואל דאמר הכי (שם דף קי"ט ע"א) והא דפסק בפ"ו מה' גניבה וכן אם רוב אותו דבר שהו' גנוב אין לוקחין (וכ"כ המחבר בר"ס שנ"ח) נראה שפסק כרב וכו' או החילוק הוא בין רוב דבר ובין רוב ממון דרוב הדבר אסור וברוב הממון מותר וזה עיקר
(כ) שם ד"ט משנה שם דף קי"ג ע"ח
(ל) שם במשנה ואין פורטין ופירש"י להחליף סלעין בפרוטות
(מ) טור ס"ו ושם במשנה פי' אנל בלי נתינת דבר חלופו אסור ליהנית אפי' מתוך ביתו
(נ) שם וכ"כ ה"ה ברייתא שם אבל נותן לו הדינר נותן לו את השאר כמו שפי' רש"י שם
(ס) שם ד"י משנה שם דף קי"ד ע"א
(ע) פי' אע"ג דקי"ל יאוש כדי לא קנה אע"פ דכי אתא לידיה ה"ל יאוש ושינוי רשות מ"מ באיסורא אתא לידיה הכא שאני שהיא כמכירה שהרי נאנה לו תמורת כסותו נמצא שאינו נהנה מן הגזילה ובשעה שנתנו לו לא ידע שהיא גזולה כ"מ
(פ) מפורש שם בברייתא בל' האחרון שנאמר בגמ' בפירושה פירוש אנשים ענוים ומחבבים את המצות רש"י בפ"ק דברכות
(צ) שם די"א וכ' ה"ה דעת הרב כשהמוכס עכו"ם אע"פ שהוא עומד מחמת המלך מסתמא הרי הוא כמוכס שאין לו קצבה שסתמו יותר מן הדין הוא נוטל ופי' רבינו ברייתא ואוקמתא דרבי יאשיה שם ד' קי"ג ע"א במוכס עכו"ם אסקינן אף במתני' ולא פליגי אשאר אוקימתא ולא כן פי' שאר מפרשים
(ק) שם בגמ' ולהבריח מכס מי שרי והאמר שמואל דינא וכו'
(ר) כן הוא ברמב"ם ועוד
(ש) טור ס"ח כ"כ הרא"ש שם וכ"כ הר"ן פ"ג דנדרים דף כ"ח ע"א בשם התוס'
(ת) שם ושם כדמסיק בגמ' דב"ק שם ע"ב ופי' רש"י הפקעת הלואתו שאין גוזל ממש שרי כי ליכא חילול השם כגון היכא דטען נתתים לאביך ומת דלא ידע עכו"ם דמשקר וכה"ג הוא במכס וכ' ה"ה מאחר שאין המלך מפסיד בזה ואם יודע לא יהיה בדבר הקפדה וסכנת נפשות הוא שאמרו שמותר להברית המכס דהוי כהפקעת הלאותו (וכמו שפירש"י):
(א) ע"ש שכתב שאסור לישבע שהן תרומה דליכא אונס' כיון דדינא דמלכות' דינא
(ב) שם ברמב"ם די"ב
(ג) מימרא דרבא מאן דאשתכח בבי' דרי' וכו' שם דף קי"ג ע"ב ומבואר שם שאין למשכון האריס וכ"כ הטור:
(ד) שם די"ג וכתב ה"ה פי' כדין החקוק וכמ"ש למטה וזה מבואר שהרי הרוגי מלכות נכסיהן למלך כדאיתא בפ"ו דסנהדרין (דף מח ע"ב)
(ה) שם וכתב ה"ה כבר הודו לו כל בעלי הוראה וכן עיקר דינא דמלכותא דינא אבל גזלנותא דמלכותא לאו דינא והרי היא גזל גמור וקרקע אינה נגזלת ולעולם ברשות בעלים היא וכו' ודעת רבינו ז"ל ורז"ל שהמלך יכול לעשות דין חדש ולומר כל העושה כך יענש כך ועונשו עונש מן הדין פי' לישראל וכן כתב לעיל סי' ע"ג ס' י"ד
(ו) שם די"ד וכתב ה"ה מפורש בפ"ג דב"ב ד' נ"ה ע"א והני זהרורי דזבני ארעא לטסקא וכו' אבל לכרגא לא מ"ט כרגא אקרקפתא דגברא מנח
(ז) שם דין ט"ו וכתב ה"ה גם זה בפ' חזקת (בבא בתרא דף נ"ה ע"א) דאמר מלכא מאן דיהיב טסקא ליכול ארעא אי נמי מדאמרינן בפ"ה דב"מ דף ע"ג ע"ב ארעא לטסקא משתעבד' ר"ל בשלמא מכרו גזב' ממכר עולם אלא שזה החזיק מעצמו ופרע מנת המלך ה' המגיד:
(ח) כבר כתבו המחבר לעיל ס"ז מבואר' במ"ש שם
(ט) שם דין י"ו שם בב"מ ובפרק ד' דיבמות דף מ"ו ע"א:
(י) כתב הכ"מ טעמו משום הא דקי"ל ודאסור להעביד העבד עברי בדברי' שהם מיוחדים לעשות העבדים כגון להוליך כליו אחריו לבית המרחץ או לחלוץ לו מנעליו משום שנאמר לא תעבוד בו עבודת עבד ה"מ עבד עברי שנפשו שפלה מפני שנמכר ☜אבל ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד כמבואר בפ"ה מהל' עבדים (ובי"ד סי' ס"ז) קמ"ל דהני כיון דבדינא דמלכותא משתעבדי בהו ומשו' כרגא דיהיב עלייהו ה"ל כמכורים ודינם כדין ע"ע ע"כ עיין במהרי"ק שורש אלף ושורש ס"ו ושורש קצ"ה ושורש קפ"ח ובמרדכי פרק הגוזל ומאכיל הרבה פרטי דדיני דמלכותא דינא ובריב"ש סימן קע"ט
(כ) וע"ל סי' קכ"ח סעיף א' בהגה ובמ"ש שם: