באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שטז
(א) לשון הרמב"ם בפ"ה מה"ש ד"ה מכאן אני אומר וכו' וכתב ה"ה וראייתה בצדה מדין הספינה [בפ"ו דב"מ דף עט ע"ב] כמש"ל סי' שיא ס"ו ולא אמרו שיש לו תרעומות אלא בספינה מפני שיש לו לדור לבעל הספינה עם השוכר ולסבול דעתו אבל בבית אפילו תרעומות אין לו נכון בטעמו
(ב) וינכה לשוכר משכירתו \ פי' השאלה היתה שם שהתנה השוכר עם המשכיר שאם ירצה לדור אחר זמן השכירות עד י' שנים אינו יכול להוציאו אם לא לצורך עצמו ודירתו דאז יכול לסלקו וכו' והשיב שזה הכח דיוכל לסלקו אינו יכול למוכרו וכו'
(ג) וכן כתב הבית יוסף בסי' שטו ובסימן זה בשם תשובת הרשב"א מס"א וביארו שם שאף על פי שאמרו אין השואל רשאי להשאיל וכו' הני מילי במטלטלין אבל בקרקע רשאי ונלע"ד דאיירי שנתן לו בית וחצר בפני עצמו נדור בו דאי לדור עמו בשותפות ודאי יכול לעכב עליו לומר שאינו יכול לעכב את האחר וכמבואר בסעיף שלאחריו וכן ראיתי בסמ"ע והאריך בזה דלא כמ"ש הרמ"א בתשובה הביאו מהרש"ל בתשובותיו בסי' יז דחולק עליו
(ד) טור סעיף ב' בשם תשובת הרא"ש כלל א' סי' ב'
(ה) וביאר שם שאין לקבל כל אדם בשו' יש מפני חשיבתו שאדם בוש מפניו ויש מפני גריעתו שאדם בוש לדור עמו ויש שהוא בעל קטטה ויש שאינו נאמן הלכך הרונה לדור בשותפו' מדקדק בתחלה עם מי וכו'
(ו) ע"ש שסתם המחבר כדעת הרמב"ם שכתב וכל א' יכול לכוף חבירו ולומר לו או שכור ממני וכו' ואם יש בה דין חלוקה חולקין וכאן סתם כדעת הרא"ש שאיני יכול לכופו לחלוק ונראה לענ"ד שמ"ש הרמב"ם שם ויכול לכוף וגו' לא קאי איש בה דין חלוק' חולקין אלא אדינא דגוד או איגוד או שכור ממני וכו' וע"ז כתבו אם יש בה דין חלוקה וכו' ואם אינו רוצה לחלוק כופיהו בדינא דגוד או איגוד או שכור ממני וכו' וכמ"ש שם בשם הרשב"א והרב סמ"ע כתב בענין אחר והמעיין יבחר
(ז) ב"י בסי' שטז בשם ת"ה רשב"א מחס"א כצ"ל וכן היא בב"י
(ח) וביאר שם כיון שכתב לכל מי שירצה ואפילו לסיעה גדולה ואל תאמר דלא נכתב אלא לשופרא דשטרא דכל היכא דליכא למילף ילפינן ועוד שהרי נתן לו רשות לדור בו. הוא וסייעתו מי לא עסקינן שיהיה לו סיעה גדולה וכו':