באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שיז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) ל' הרמב"ם בפ"ז מה"ש ד"ג מבואר בסוגית הגמ' בפ"ח דב"מ דף ק"ב ע"ב ממשנ' דפ"ח דבכורות דף מט ע"א

(ב) וכתב הנ"י פרק השואל ואם כתב לו שטר בפני עצמו על דמי השכירות וכתב בו נאמנות אזי לא יכול לומר פרעתי וכתב הריב"ש סי' שיג ☜מי שקבל קנין בעדים לפרוע צו השכירות אינו יכול לומר פרעתי הסמ"ע בשם ד"מ:

(ג) פי' הראב"ד בהשגות ל' יום לאו דוקא אלא כל תוך זמן נמי וכתב ה"מ ופשוט הוא

(ד) כ' הכ"מ בס"פ השואל איבעי' לן אי תבעו ביום משלם זמני' וכו' ואסיקנא דעביד אינש דפרע ביומא דמשלם זמניה ומהימן שוכר בשבועה שם דף קג ע"א

(ה) שם ד"ד מימרא דרבא אמר רב נחמן שם

(ו) וביאר שם כגון המשכיר אומר בו' שכרת והשוכר אומר בה' שכרתי או שבעל הבית אומר לא השכרתי ומבואר ג"כ לעיל סי' שי"ב סט"ז וכמ"ש שם

(ז) שם דין ו' עובדא' שם בפ"ט דף ק"י ע"א

(ח) פסק כרב כהנא שם דאיפסקא הלכתא כותי' שם וביארו שם טעמם בגמרא משום דהוא מילתא דעבידי לאגלויי (ופירש רש"י בסוף שיבואו עדי השטר ויעידו) ואטרוחי בי דינא תרי זמני לא מטרחינן

(ט) טור ס"ד בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו

(י) ל' הרמב"ם שם דין ו' וכתב ה"ה פסק כרב יהודה שם וכן בהלכות ה"ה

(כ) כן כתב שם וביאר שהרי אין נאמנותו אלא מדין מגו ואם אין שם מיגו בטל נאמנותו: