אספקלריה המאירה א

אספקלריה המאירה · א · >>

אספקלריה המאירה לארץ ולדרים עליה - ארבעת כתבי יושר דברי אמת

אשר גזרו הארבעה חכמי חרשים, ראשי גאוני וזקני הדור, המאורות הגדולים, המן המה חלוצי הצבא במלחמות ה', האחד הוא נשיא הדור ורבן של כל בני הגולה, האב"ד ור"מ כמהור"ר יעקב יושע נר"ו עם שלשה מטיבי צעד, הרבנים המפורסמים, אב"ד ור"מ מראשי ק"ק שבאשכנז, החונים בק"ק מיץ, אמשטרדם, והנאובר, ישמרם ה' לנצח. על כל היראים וחרדים לשמוע דבר ה', והשומע לדבריהם יזכה לרב טוב הצפון ולחזות בנועם סלה.

ב"ה יום א' ט"ז שבט תקי"ג לפ"ק וורמיישא

קול קורא לשלום, פו"מ נגידים ויראים שבק"ק אלטונא והמבורג יצו:

אמרותיכם הצרופים הנכתב ה' שבט הגיעני לנכון בעש"ק העבר, ופתשגן הכתב שנפשם בשאלתם ובקשתם, באשר כבר נודע בשערים, הפס"ד שיצא מאדוננו המלך החסיד יר"ה, לבל יזכר ולבל יפקד עוד בקהלתינו ענייני הקמיעות, יען וביען שכותב הקמיעות הדויע שרוב בני הקהילה דפה יע"א, וממש כל הקהילות הקדושות שבישראל, והלומדים עומדים על צדו, ונראה מתוך כך שכל ענייני הקמיעות הוא דבר של מה בכך, לכן טוב לכסות הדבר, לבל יפקד הן לטוב הן לרע, גלל כן בקשו מאתי ומכל חכמי דורנו המפורסמים שגזרו בחרמות ושמתות על הכותב הקמיעות ועל כל סיעתו להפרישם ולהבדילם ולהתנהג עמהם כדין המנודים ומחמת שהן מחוייבם ומצווים לשמוע דבר המלך יר"ה ותפקידו, לכן נכון הדבר שנפקיע אותן מהחרמות ושמתות ונידוים שלא יכוו ח"ו בגחלי רתמים ובלטותא דרבנן, ולהציל נפשות מברא שחת, זה תוכן שאלתם.

לכן באתי להשיב על ראשון ראשון, שנדון הפס"ד כבר נודע לנו קרוב לב' חודשים, ומאז נתתי שבח והודיה ועניתי ואמרתי ברוך המקום אשר לא עזר חסדו ואמתו מאתנו, אף בימי ענינוומרודינו לתת לנו חסד בעיני המלכים והשרים, כאשר עין הרואה יגיל וישמח בלבבו, שכל עניין הפסק שיצא מפי המלך יר"ה, הכל לטובת אחינו בני ישראל, ומיוסדים על אדני השלום, להשקיט הריב והמחלוקת, ובאמת שרוב אחינו בני הגולה בעינא רחמי וצלותא לחיי מלכא ובנוהי.

אם אמנם מה שנאמר בפס"ד שכותב הקמיעות ה"ה אב"ד שלכם, הנקרא ר' יונתן אייבשיץ הביא לזכותו, שממש כל קהילות קדושות שבישראל, וכל הלומדים על צדו, ומתוך כך ניכר שהריב על עסקי הקמיעות הוא דבר של מה בכך, זה אינו אלא דברי תימא על כותב הקמיעות הנ"ל איך עלה על לבו, להטות לב המלך והשרים בדברי שקר כאלה, אשר אין להם שחר, ונהפוך הוא שבכל חכמי גאוני דורינו המפורסמים שבישראל לא ימצא אפי' מיעוטא דמיעוטא שיצדיקו אותו בדין הזה, ולהפוך הקערה על פיה, בדברים הברורים כשמש בצהריים, הלא לזאת יחרד לבב אנוש, והתימא על חכמי לב כמותכם שלא שמתם על לבכם הדבר הזה להודיע ליושבי על המשפט ולהמליצים שיעמדו על המשמר להתודע לנכון. מ ומי המה אותן הרבנים והלומדים אשר מלאו לבו לעשות כן, ובפרט שכבר נודע בשער בת רבים משפט האב"ד דשלכם הנקרא ר' יונתן אייבשיץ ומעשיהו, שכל ענייניו מעודו הכל דברי שקר וזיוף, לבדות מלבו דברים אשר לא כן, ולכבתם על ספר. זאת ועוד אחרת, הלא כל חכם לב, יבין וישכיל שלא ימלט שבכל קהילה וקהילה שבקהילות קדושות ומפורסמות שלא ימצא כמה מיושבי קרנות אשר אין להם יד ושם כלל בדברים כאלה, והפקירא ניחא להו או אפשר שהמה מבני משפחתו או מהכת שלו, או לשום פניה, והמופת החותך על זה, שאם כדברי האב"ד שלכם כן הוא, שהרוב החכמים והלומדים מצדיקים אותו בזה, מדוע לא עשה דבריו בפומבי, לחזק את כל דבריהם בעט ברזל בדפוס כל הקמיעות והפירושם, דבר דבר על אופנו, כדי לקיים והייתם נקיים מה' ומישראל, אחר אשר כבר נוע שענייני הקמיעות שאין להם מספר, וקצתן לערך כ"ד או כ"ה המסומנים כל א' בשמו וביחוד אותן חמישה קמיעות מק"ק מיץ ופירושן המטין למינות ואפיקורסות שאין כמוהו ממש להרוס ולקעקע כל יסודי הדת והאמונה באו לדפוס, ונתפרסם ממש בכל תפוצות ישראל, בעניין שאי אפשר להכחישו ולומר שסובלים פירושים אחרים, והיה לו לבקש משפט על ככה, הלא יש אלוקים שופטים בארץ, כאשר עשינו לכנגדו הכל בפומבי ובפרהסיה, אחר כמה אזהרות והתראות, מכל זה מחשבתו ניכר מתוך מעשיו שכל ענייניו מקולקלים ומזוייפים, ולכן עשה כל דבריו בחשאי, כמי שגונב דעת הבריות, ע"כז העבר אין, שנתקיים בכם משיב חכמים אחור, והחרשתם עד כה, כי מ' עצלות שהיה בכם ורפיון ידיים נהייתה הדבר הזה, ועל העתיד עדיין למלאות מבוקשכם ושאלותיכם, בעניין הפקעות החרמות, וזאת העצה יעוצה מאתי, אם יסכימו איתי אותן הרבנים החתומים, והמה בא' משלושה דרכים: והמאושר שבהדרכים, לפתוח לו בשלום תחילה, ולהודיע לו על איזה אנשים מיודעיו שאנחנו עומדים בדברינו הראשונים, שיומסר הדבר לחכמי הדור והרבנים הגאונים המפורסמים שבדורנו החתומים ואף להוסיף עליהם, כמה רבנים גדולים ומופלגים, מקהילות גדולות המפורסמים, ויציע כל דבריו לפניהם כשמלה דבר דבר על אופנו, וכל אשר יצא מפיהם כה יהיה וכה יקום, ואנחנו נשבענו בה' אלוהי ישראל להפוך בזכותו בכל צד האפשרי כראוי ונכון, רק שיועמד הדת על תלו, כולי האי ואולי יתן ה' בלבו לב טהור נכון לסור המכשלה הגדולה הזאת, ולתקן את אשר עיוות, כאשר יורו לו החכמים היודעים לרפאות שבר על נקלה, ולגדור הפרצה, ולעשות העקוב למישר, ואצ"ל אם ימצא צדק בדינו הן בענייני הקמיעות, והן בענייני החיבורים, ספרי מינות שנתפרסמו בשמו, כמו חיבור אילת אהבים, וחרוז ואבוא היום אל העיון, וכוונת תקיעת שופר, שהמה מלאים חרופים וגידופים, אוי לעיניים שכך רואות, ואוי לאוזניים שכך שומעות, ואם יתנצל עצמו בכל זה, וכיוצא באלו מחוייבים אנחנו לבקש מחילה מאתו ברבים, ולומר לו תלמידך אנו ומימך אנו שותים, ואם ירכין את לבו, לנענע ראשו לזה, ימלא ידו בכתב ולחתום בחתום ידו, ויקבל עליו בשבועות וחרמות ובקנס סך עמם להמלך יר"ה, וכמו כן נעשה גם אנחנו להתנהג כנ"ל, לבטל ולהפקיע כל החרמות הקודמים, וכל זה יהיה תוך ג' מעת לעת לאחר שתודיעו לו הדברים כהוויתן. ע"י מיודעיו או ע"י נאמני הקהילה, וכל זה אנחנו מוכנים לעשות לפנים משורת הדין, לכבוד המלכות והשרים, שלא להטריח עוד בדבר הזה, ובין כך ובין כך ימלא רצון המלך, להרבות שלום בגבולכם, ולא כשלו' קטיעא ח"ו כי אם בדברים המתקיימים לנצח, ויהא רעוא דמן שמיא יסכימו על ידנו להחזיק במעוזנו, וישפות לנו שלום.

אכן אם אב"ד שלכם הנקרא ר' יונתן אייבשיץ, לא יאבה ולא ישמע גם לדבר הזה, ויתן כתף סוררת, אזי מוטל עליכם לשקוד על דתלות שרי המלך, ולהתנפל ולבקש ולחנן מאתו על הדבר הזה ולהודיעם הדברים כהוויתן. ובטוחים אנו בחסד המלך והשרים, שיתנו מקום לדברינו אלה, הנאמרים באמת וביושר, בלי שום פניה שבעולם, כי אם לאהבת האמת והשלום.

ובכל אותם הימים שבינתיים, ומכ"ש אם לא ימצא שעת הכושר להתנפל לפני שרי המלך ויועציו על ככה, עכ"פ אין אתם מחוייבים להתנהג עם אב"ד שלכם ר' יונתן אייבשיץ הנ"ל וסיעתו כדין המנודים ומוחרמים, להתרחק מהם בענייני מו"ו, וכיוצא בזה בענייני הקהילה, וכ"ש שיש לכם רשות להתפלל בבהכ"נ עמהם, רק למנוע על צד הרחק בכל ענייני שב ואל תעשה כי לא עליכם המלאכה לגמור, כי אם עלינו, כאשר התחלנו במצוות הביעור, כן נזכה לעשות לנגדו וסיעתו עד מקום שידינו יד כהה מגעת בעה"ז, ובלי ספק שכל חכמי דורנו המובהקים שפה אחת יהיה לכולנו, וה' יצליח בידינו להודפם ולרודפם עד חובה, למען יהיה לאות ולמופת לבני מרי, ולמען לא יוסיפו עוד בני עולה מבני עמנו לפרוץ פרצות בישראל ולחכות על ה' אלוהינו ועל תורתו, דברים אשר לא כן, בכל הדברים האלה ישימו על לבם, הוא וסיעתו העושים בזדון ובשאט נפש, ויחושו על עצמם מלטותא דרבנן, בכל מקום שנתנו חכמים עיניהם כו' מלבד מה שמפילם ומאבדים עצמו לדעת, לרדת באר שחת, ובתנאי כפול, אם ישובו מאולתם, ויקבלו על עצמם דברי חברות, כאשר יצא מפי חכמי דורנו, אזי מובטחים אנו, בחסדי המקום שהקללות לא יעשו בהם רושם, ויתהפכו לברכה.

והיסוד המוסד כהדין גרמייזא הבא באחרונה, שעכ"פ כל אותן הימים שלא יוגמר הדבר על מתכונתו, חתיכא דאיסורא לשום אדם מבני עמנו, ובפרט ליראים וחרידים לדבר ה', לשאול מאב"ד ר' יונתן אייבשיץ שום שאלה הוראת איסור והתיר, אפילו איסורי בשר בחלב וטריפות וכיוצא באלו, שכבר (?) הן חשודים לזלזל בכך, ומלתא דאתיא בק"ו, שלא לשאול ממנו שום הוראה בענייני איסורי כרת, כגון איסורי נדות וכתמים ואיסור חלב, ודיני שבת, וביחוד שלא לאכול מבשר אחורים מהניקור שלו, והרבה כיוצא באלו, ומכ"ש בענייני גיטין וחליצה וכיוצא בו, והעובר על דברינו אלה ליטרקי' חויא דרבנ דלית ליה אסותא, ורבצה בו כל האלה הכתובה בבספר, ויעורר עליו דיני דינין, בב"ד של מטה וב"ד של מעלה.

כללו של דבר, הכל הולך אחר החתום, ולמדין משטה האחרונה, שכל זמן שלא יקבל עליו האב"ד שלכם את הדין, הרי הוא כא' מהמינים והאפיקורסים לכל דבר, כמבואר בכתבים הקודמים מאתנו הרבנים היושבים על מדין, וכאשר החזיקו על ידינו כמה וכמה רבנים, וביחוד הרב המאה"ג אב"ד דק"ק לבוב, ובהסכמת כמה וכמה רבנים מובהקים ממדינות פולין, ונתנו לנו כח ורשות על כל הדברים שיצאו מאתנו, עד שישיב מאולתו לקבל דינו, אשר יצא מפי הגאונים המפורסמים שבדורנו, ושב ורפא לו, ולכל בני ישראל יהיה שלום, ולא יחוצו עוד לשני אגודות, כת א' לה' וכת אחד לעזאזל, ודי בזה כעת, ולתשובתם הרמה אצפה לזמן היותר מוקדם, בכדי שיהיה קץ ותכלית לדבר הזה, ולא יאוחר קודם פסח הבע"ל, ובזה שלום, ועל דבר האמת באתי על החתום כ"ד החותם לכבוד המקום, ולכבוד התורה ולומדיה, ולאהבת השלום, נאם הצעיר יעקב יושע מקראקא, פה ק"ק ווירמייזא, ועיני מייחלות למקום שעיני ולבי כל הימים לשבת בא"י תוב"ב אי"ה.