אמונת חכמים (כ"י)/פרק תשעה עשר
ועתה בדיני התלמוד מצינו שדברי הגאוני' הם דברי קבלה, וכן כתב הרמב"ן בס' המלחמות בכמה מקומות, ובפרט בברכות פ' ז', על הא דאמר ר' יהושע בן לוי קטן המוטל בעריסה עושין אותו סניף לעשרה, כתב ז"ל וקבלת רבותינו הגאונים תכריע, והם הסכימו שאין הלכה ככל הני שית שמעתתא, וכן כתב ר"ח בשם רבינו הגאון ז"ל עכ"ל. ורבינו הגאון הוא רבינו האי. ובשבת פ' כל הכלים, על הא דתנן כל כסויי הכלים שיש להם בית אחיזה ניטלים בשבת. כתב זה לשונו, לית הלכתא כר' יוסי דמתניתין, וכן פסקו ר' שמעון בעל ההלכות ור"ח ז"ל, ואעפ"י שרש"י כתב עלה, ופלוגתא היא במתניתין, דאיכא למאן דאמר בית אחיזה בעינן, קבלת הגאונים תכריע עכ"ל. ובר"ה פ"ג על הא דכתב הרי"ף דק"ל כר"ח, אמר רב כיון שאמר ובתורתך ה' אלקינו כתוב לאמר, שוב אינו צריך. כתב ועוד שקבלת הגאונים תכריע, שאפילו רש"י ז"ל העיד על רבותיו שמפרשים כן כפי קבלת הגאונים עכ"ל. וא"כ הוא בדיני התלמוד כ"ש בענייני' אלקיי', שדברי רבינו שרירא ורבינו האי הם דברי קבלה, ולא יעלה לעולם על הדעת שהעמודים אשר בית ישראל נכון עליהם, ה"ה הגאונים ר"ת הראב"ד הרמב"ן הרשב"א והריטב"א, יבדו מלבם בענייני אלקות דברים שהחקירה האנושית לא תשפוט עליה, ושיעידו שהדברי' הללו קבלה היא בידם, שהרי אפילו רשע שבישראל לא יזיד לעשות דבר זה. ואין לומר שנשתבשה כל החכמה, עד שמה שנמצא עכשיו הוא מזוייף, מפני ששתי תשובות בדבר: הראשונה מאין להם שנשתבשה, אילו היו סתרי תורה מקובלים בידם באופן אחר, אפשר שהיו סוברים שהאמת אתם, אמנם כל שאינם יודעים בזה כלום, מאין להם להטיל מום בקדשים, וכי כל מה שאינו נראה לעיני שכלם נאמר שהוא משובש. השנית שאפילו בין החכמים ההם שהזכרתי למעלה לא עברו כ"כ שנים עד שתאמר שנשכחה החכמה, תדע שכן הוא שהרי ר"ת והראב"ד היו בדור אחד, ובין פטירת ר"ת לפטירת הראב"ד לא היו אלא כ"ט שנים, ובין פטירת הראב"ד לזמן שהתחיל הרמב"ן לכתוב ספריו היו י"א שנים לבד. וקודם הרמב"ן היה ר' עזרא, רבו בקבלה שהזכיר ס' יוחסין, והרמב"ן למד פה אל פה אל הרשב"א, והרשב"א אל בעל מגדל עוז, ובין פטירת הרשב"א לזמן ר' יוסף בן שושן שהזכיר ריב"ש עברו ס"ד שנים, (ואחרי הרשב"א חובר מערכת האלקות וכבר נתפרסם החכמה) וביניהם היה בכל מגדל עוז, וכבר ר' מנחם ריקאנאטי כתב פירושו, כנראה בשלשלת הקבלה, ובין ר' יוסף ן' שושן שהזכיר ריב"ש לר' יוסף (ן' גיקאטיליאה המפורסם) בעל שערי אורה עברו ע"ג שנים, ולא ידענו כמה שנים עברו בין פטירת ר' יוסף בן שושן לבעל האורה, ואולי היה בדור אחד, ובין בעל האורה להר' יהודה חייט (שחבר פירושו למערכת האלקות) עברו מ"ו שנים, ובין ר' יהודה חייט לפטירת הרמ"ק עברו ע"ז שנים, וביניהם היה ר' שלמה לוי אלקבץ רבו של הרמ"ק בקבלה, והרמ"ע היה בימיו של הרמ"ק, כמו שכתב הוא בעצמו בהקדמת פלח הרמון. הרי שחכמת סתרי תורה שבידינו היום אינה חכמה חדשה. ונתבטלו דברי מהרש"ל מעיקרם. ואל תתמה איך לא זכרתי כמה חכמים אחרי' שכתבו בחכמה הזאת, ובפרט בעל ס' הרוקח שהיה גדול בתלמוד ובסתרי התורה כנר' מספרו, והיה קודם הרא"ש ז"ל, לפי שהרבה חכמים היו המתעסקים בה, וכונתי היתה להוכיח שלשלת החכמה, והלכתי בזה אחר הרמב"ם בהקדמת חבורו, והראב"ד בס' הקבלה שכן עשו, וזה לשון הראב"ד, ואלו ברבני' אתה מוצא שלשלת הקדושה שהזכרתי, וחוצה לה אלף אלפי' חכמים קדושים, כי לא הזכרנו אלא ראשי ישיבות.