אם הבנים שמחה/הוספה
ב"ה
הואיל ומצאתי מקום פנוי אעלה עוד איזה מילין קצרים הנוגע לספרי בנבואת זכריה סי' יו"ד פסוק ח' נאמר אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו ופרש"י אשרקה להם כדרך השורקים לסימן ואות לבא אליו הטועים בדרך ואקבצם לעת הקץ לעתיד עכ"ל ובמצודות כתב אשרקה להם אצפצף לבני הגולה לרמז שיבואו ובזה אקבצם ר"ל אעיר לבם לשוב לארצם כי אז אפדם מהגולה ויתרבו בבנים ובבנות כמו שרבו מאז במצרים, ואמר עוד הנביא ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו עכ"ד הנביא ופירש במצודות ואזרעם בגוים אף כי פזרתים בין העמים כהמפזר לזריעה אעפי"כ במרחקים במקום שנתפזרו יזכרו בי לכן יחיו עם בניהם וישובו לארצם עכ"ל הרי דניבא הנביא דהגאולה תהיה בדרך רמז שיקרא לבניו הטועים בארצות הגולה כאדם התועה במדבר ואינו מוצא מבוא לצאת עד שאחד מראה לו אות וסימן איך לצאת מהמדבר ולבא אליו וזה יהי' ע"י הערת הלב שיעיר הקב"ה לבם לשוב לארצם ואילו היה הגאולה ע"י נסים נגלים ובפומביה לא הי' צריך להיות ע"י רמז וסימן ואות ועל כרחך כמו שכתבתי בפנים כשיהי' כלל ישראל בבחינת לא זכה יצטרך להיות על דרך זה ועל זאת ניבא הנביא נביאה זו ועתה יאמר נא כל בר ישראל אם לא מתאים נביאה זו על זמנינו שכבר בא התעוררת זו בלב כל איש ישראל לשוב לארצם ונתקיים בנו ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו היינו אפילו במקומות היותר רחוקים יזכור כל אחד לשוב לארצו כי רק בשובם לארצם ימצא מקום מובטח לחיות עצמו עם בניהם וממש לא נפל דבר מנבואה זו שלא יהי' מתאים עם הנעשה בזמנינו וכבר הבאתי בפנים דחכמי הש"ס שכל דבריהם ברוח הקודש נאמרה גילו לנו שרמז ואות של ביאה ושובה זו לארצינו יהי' נעשה ע"י עופות טמאים שהם יהיו שורקים לנו לבוא אליהם אחרי המבוכה הגדולה שנהי' טועין במדבר העמים ונהי' צועקים אנא נלך ונברח אנא נלך ונברח כמבואר בפסיקתא שקודם הגאולה נהי' במבוכה כזאת ואז ישרוק לנו הקב"ה ויתן לנו אות וסימן לבא אליו וזאת יהי' נעשה ע"י עופות טמאים ר"ל ע"י אנשים אשר מחמת חיי הגלות קלטו רוח זר בקרבם ותעו מדרך התורה והיראה וכבר הארכתי בפנים שהחקר אלוקי מי ימצא וגבהו מחשבות מפעלות תמים דעים ממחשבותינו עכ"פ מנביאה זו נראה בעליל שעל זמנינו נאמרה ע"כ אל יתעקש שום אדם נגדה אפילו אם כונתם רצויה אבל מעשיהם בודאי אינם רצויה ועיין פ"ק דמגילה דאמר רבא לפקודה בעלמא וכתב המהרש"א דהפקידה היא שנתיישבו ישראל קצת מאז בארץ ישראל עיי"ש הרי דכל ישוב של ישראל בא"י הוי פקידה של גאולה ואז בעת ההוא נתיישבו רק איזה אלפים (וכעת אין ספר עזרא בידי לידע בדיוק כמה היו) וכעת בזמנינו שנתיישבו שם קרוב למיליאן כן ירבה וכן יפרוץ בעזה"י ומעת שגלינו מארצינו עוד לא הי' קיבוץ כמוהו שם בודאי דהוא פקידה לגאולה ע"כ בודאי החיוב לכל בר ישראל להשתתף בה ככל מאמצי כחנו בגופנו ובממונינו ולא ישאר חוץ אפילו נפש אחת מישראל ולא יתן לבו לשום טענות שבעולם לעכב עלינו על השתתפותינו יחד כל איש ישראל וכל קהל ישראל ואז נשיג בעזר אלקו אלוקי את שלימות הגאולה ויתגדל ויתקדש שמיה רבא בב"א נצח סלה ועד אכי"ר.
ב) זה לשון רבינו הח"ס בדרוש לשה"ג תקנ"ח על מה דנאמר גבי גדעון לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין פירוש דהנה לתשועת ישראל מיד שונא צריך ד' צדיקים בדור מתחברים בשליחת הישועה ונקרא בקרא ד' חרשים ואנו מתפללים ארבע חרשים במחזה ועל זה אמרו מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד אחים ר"ת אהרן חור יהושע משה וכן בכל דור והנה רש"י פירש צליל לחם שעורים צלול כתיב שהיה הדור צלול מן הצדיקים ולא הי' לגדען שלשה מסייעים בדור ההוא אך הנה אמרו חז"ל חד מינייהו דבני ארץ ישראל כתרי מינן של בני בבל וחד מינן כי סליק להתם כתרי מינייהו נמצא כל צדיק בחוץ לארץ העולה לא"י הרי הוא שקול כארבעה צדיקים ונראה לי לאו דוקא שעלה ממש רק שביקש לעלות ולא עלתה בידו הרי כל שחשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה והרי הוא כארבעה וראוי לעשות נס על ידו לבד הנה כי כן הרי היתה הלכה מוסכמת ביניהם דא"י הי' לה אז דין חוץ לארץ וגדעון הצטער על זה הרי ממש כמו צדיק שבחוץ לארץ שמצטער לעלות לא"י ושקול כארבעה ויכול להושיע את ישראל וזהו לך בכחך זה והושעת את ישראל עכ"ל הקדוש והנה ידוע דגדעון היה אחד מן הריקים ולא היה בו שום זכות רק מה שלימד זכות על ישראל כמבואר במדרש וכן מה שנצטער עצמו לעלות לא"י כדברי רבינו הח"ס ועי"ז לבד נתחשב לצדיק ולהחשב כארבעה חרשים שיוכל להושיע את ישראל ע"כ אין אנו רשאים לזלזל בשום אחד בזמנינו שמוסר נפשו עבור הכלל ומצטער לעלות לא"י וכדברי הפוסק הגדול רבינו הח"ס כי גם בזמנינו יוכל להיות הישועה לכללות ישראל על ידו כמו שהי' אז לאבותינו ע"י גדעון וד"ל (עיין לקמן ריש פרק ב') וה' ישמח אותנו חיש מהר בדבר ישועה ורחמים אכי"ר.
זכרה לו אלקי לטובה את הרבני המופלג מו"ה צבי יודא נ"י בן הרבני הצדיק המפורסם מו"ה יצחק היילברונן מזענטא.
רבינו הרשב"א בתשובה סי' תקפ"א פסק דמצוה לפרסם עושי צדקה לכתוב שמם לזכרון טוב כדי לפתוח דלת לעושי מצוה והרמ"א ביו"ד סי' רמ"ט הביאו להלכה ולמעשה על כן שפתי לא אכלה מלהכיר טובה ברבים לאלו המטיבים עמדי מעת התגוררי פה בגולה ונתנו לבם להכירני ואשר תמכו בידי בהדפסת ספרי הנוכחי לזכות את הרבים להלהיב את לב אחב"י לעלות אל המקום אשר בחר בו ה' ככתוב בספר איש אלקים לרבינו אמרי אש שמצוה על כל ישראל להלהיב את אחיהם לעלות עיי"ש ביו"ד סי' ק"א וזכותיה דא"י יגן עלינו להצילנו משעות הרעות המתרגשות כעת בעולם ויחלצני ממיצר כמבואר בהקדמה ראשונה מספר זה ונזכה לגאולה קרובה ושלמה בב"א.
ראש וראשון אזכיר לטובה את האחד המיוחד שבקהל יראים דפה עיר הבירה ה"ה הקצין הגביר מפורסם והמורם מעם התורני והרבני מופלג בתורה ויראת ה' חתולתו מוכתר בנימוסו וברב קילוסו מוהר"ר חיים שטערן הכהן שליט"א כוכב מזהיר בשמי היהדות דפה קהל יראים מזרעו דאהרן קאתי ועבד עובדא דאהרן ענף עץ אבות חוטר מגזע רבינו הגדול רבן של ישראל מרן ר' שלמה קלוגר זצ"ל הוא נתן לבו להכירני ולתמכני בתמיכה שיש בו ממש מעת שבאתי לכאן ולא על אותי בפרט יצא רק על הכלל כולו יצא ונוטל חלק בראש בעזר הנדכאים והאומללים וכל הרבנים גדולי תורה שבדור המתגוררים פה כעת נשפעים ממנו בשפע רב טוב והכל נעשה בכבוד ובסבר פנים יפות על כן גם בשמם אהללנו בתודה ובתוך קהל ועדה אספר צדקתו כמצווה עלינו מפי רבינו הרשב"א הנ"ל יברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה ויתברך בי"א ברכות האמורים בצדקה ויאריך ימים ושנים טובות ומבורכות הוא ובני ביתו ויזכה לגדל בניו בנחת ובעונג לתפארת ישראל זו משלי ומאת ה' ישיג ברכה אלף פעמים ככה ותחזנה עיניהם בישועתן של ישראל ובהרמת קרנם וקרן בן דוד בב"א.
הרבני הגדול בתורה ובמעשים טובים העמקן דייק וגמר שמעתתא כרחבא דפומבדיתא העסקן צבורי באמת ובאמונה בנש"ק כמוהר"ר דוד הרש סופר זוסמאנן שליט"א בן הגאון מופת הדור כקש"ת מו"ה מרדכי פישל סופר זוסמאנן זצ"ל ראב"ד דפה קה"י.
הרבני הגדול בתורה בשכל חד ומפולפל רודף צדקה וחסד חבר לכל ירא ה' בנש"ק כמו"ה ברוך וויינבערגער שליט"א בן הגאון האדיר מופה"ד מסערדאהעלי זצ"ל.
הרבני הגדול בתורה המחודד ומפולפל תומך עני ודל מגזע היחוס והמעלה כמו"ה אשר זעליג שטיינמעץ שליט"א.
התורני והרבני המופלג בתורה וביראה טוב עין יבורך בנש"ק כמו"ה גבריאל שלעזינגער שליט"א בן הגאון צדיק תמים כמו"ה ישראל דוד מרגליות רב בביהכ"נ לינת הצדק פה קה"י. התורני והרבני מופלג בתורה וביראה כעל מעשים טובים מחותני כמו"ה חזקי' בן חנה שעהנבערגער שליט"א גבאי דקהל יראים דפה.
האחים המופלגים בתורה וביראה רודפי צדקה וחסד כמו"ה משה יהודא מפה ומו"ה נפתלי פאנפעדער מבעקעש טשאבא שליט"א.
התורני המופלג בתורה שוע ונכבד הגביר המפורסם ירא וחרד לדבר ה' כמו"ה ישעי' בלאטטבערג שליט"א עם אשתו הצדקת ומפורסמת במעשים טובים מרת אסתר תחי' מבעקעש טשאבא.
האחים יראי ה' וחושבי שמו רודפי צדקה וחסד בעלי מעשים טובים מו"ה דוד ומו"ה שלמה פריעדלאנדער שליט"א.
התורני והרבני מופלג בתורה וביראה טהורה בעל עובדין טבין כמו"ה יעקב יוסף וויללינגער שליט"א.
התורני והרבני המופלג בתורה וירא וחרד לדבר ה' רודף צדק וחסד כמו"ה מאיר בונצעל שליט"א.
התורני והירא וחרד לדבר ה' שוע ונכבד כמו"ה משה נאגעל שליט"א מוויען.
האחים הנכבדים יראי ה' וחושבי שמו רודפי צדקה וחסד ה"ה התורני והרבני מופלג בתורה וביראה טהורה כמו"ה זבולון יונתן וכבוד מו"ה שמחה בונם בני יוסף ז"ל שטערנבערג שליט"א.
השוע ונכבד אוהב צדקה וחסד כה"ר נפתלי פריינד שליט"א. השוע ונכבד הולך בתום וביושר אוהב צדקה וחסד כה"ר ישעי' מאיר הכהן שפיטצער שליט"א.
התורני והרבני מופלג בתורה וביראה רודף צדקה וחסד כמו"ה דוב בער פראנק שליט"א.
התורני והרבני מופלג בתורה וביראה רודף צדקה וחסד כמו"ה פנחס וויינגארטען שליט"א.
התורני המופלג בתורה רודף צדקה וחסד כמו"ה משה ווייס שליט"א.
תלמידי התורני והרבני מופלג בתורה וביראה שמואל ליעבער שליט"א לעילוי נשמת אביו הרבני המופלג צדיק תמים מו"ה מנחם בן חיים יצחק ז"ל ששבק חיים לכל ישראל י"א סיון תרצ"ט מטאקייא.
התורני והרבני המופלג בתורה וביראה כמו"ה ידידי הירטענפעלד שליט"א ובנו הרבני המופלג מו"ה מאיר שלט"א לזכרון נשמת הח' אלי' בן פערל כ"ג תשרי, מרת שינדל בת מלכה י"א מרחשון, מרת נעכא בת שרה י"ד אייר, הבתולה רבקה בת שינדל י"א תשרי, הב' ישראל בן בריינדל כ"ז מנחם אב, הילדה מלכה נעכא בת בריינדל ט"ז טבת.
הרבני המופלג בתורה ויראה טהורה טוב עין יבורך מחותני מו"ה משה בן יעקב פוכס מסענץ.
הרבני המופלג ירא וחרד כמו"ה חנניא יו"ט ליפא בן אברהם נאָע.
הרבני המופלג בתו"י ירא וחרד כמו"ה דוד שמעון שטערן בן להה"ג הצ"ת מו"ה שמואל משה ז"ל מסערענטש.
כולם יעמדו על הברכה וה' יהי' עליהם סתרה ויסוך עליהם באברתו להצילם מזרם הפרענות המתרגשות כעת בעולם וכל נגע ופגע לא יקרב באהליהם ויזכו לראות בישועתן של ישראל במהרה דידן אכי"ר.
והי' התחלת הדפסת הספר בשנת תש"ג בפרשת וארא ונגמר לטובה בשנת תש"ד ביום ה' לסדר מקץ שהוא יום ב' דחנוכה ויה"ר שיתעוררו הנסים שעשה ה' לאבותינו בימים ההם ויתחדשו נ"ב עלינו בזה"ז כדברי הטו"ז בשם הלבוש ויקוים בנו הקרא קץ שם לחושך וליהודים היתה אורה שמחה וששון בן תהי' לנו בב"א וכתיב בסדר השבוע ויאמר שלום לכם אל תיראו, וכתב הרב איש אלקים במגלה עמוקות רמז להם כשיש לכם שלום אזי אין אתם צריכים להתיירא כי חבור עצבים? הנח לו כי שלום הוא שטנו של עשו שנקרא שונא שלום, וזה שאמר שלום לכם ולכן אל תיראו מפני ששטנו קיום עכ"ד וידוע דכל דבריו ברוח הקודש, ואברך ה' בכל לבי על שזיכני לנמור בכי טוב כן יזכני עוד להדפיס כל ספרי למען כבוד שמו יתברך ותחזינה עינינו ירושלים הבנויה כמו רמים, יגדל נא מלכותו מלכות כל עולמים, אמן ואמן.
כעת בגמר הדפסה אודיע שהמעשה שהובא בסוף הקדמה שניה אירע לי לעצמי, וברוך ה' שהפליא חסדו עלי כן אל יעזבני ואל יטשני לנצח ואראה בנחמות וישועות ישראל בב"א.