אלשיך על תהלים ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על תהליםפרק ב' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ב', א':

לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם
  וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃


"למה רגשו גוים כו'" - אחרי אומרו במזמור הקודם מהשגחתו ית' על עושי רצונו. ושלא כן הרשעים כי גם שמצליחים בעה"ז, הוא ית' עושה לנכות זכיותם, למען יהיו כמוץ שהוא במעלה בראש השבולת ואחר כך תדפנו רוח בעת המירוח.
הנה מזה היה מקום לומר, כי הנה לרשעי ישראל אשר עמו יתברך המה וסובל למו החרשנו. אך "למה רגשו גוים... ויהגו ריק על ה' ועל משיחו", והוא ית' סובל אותם בחללם את ה', ודברם נגד כבודו. וזה אומרי כמתמיה על רוב סבלנותו ית' ממאמרי הבלי הגוים, שהיו מתקבצים בבתי קבוציהם להשתעשע גוים "ולאומים ויהגו ריק":