אליהו זוטא ז

<< · אליהו זוטא · ז · >>

במידת הטוב - כשאדם עושה מצווה קנסו עליו טובה עד ארבעה דורות, ותדע לך שכן הוא שנאמר: ויאמר ה׳ אל יהוא יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני וגו׳ בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל (מ״ב י;ל).

אמרו עליו על יהוא בן נמשי, שהוא היה ירא שמים ולא הלך עגלי הזהב שעשה ירבעם בן נבט אלא אח״כ כיון שבא לידי גדולה ונכנס למלכות, אז קילקל מעשיו.

וכשבא יהואחז בנו והלך אחריו, אם היה עושה תשובה היה נקרא צדיק וטוב לו. אבל כיון שלא עשה תשובה אז נקרא רשע וטוב לו.

וכיוצא בדבר אתה אומר, על ירבעם בן יואש שהוא היה בן אדם שהיה נוהג כבוד בנביאים. לכן אותם העמים מה שלא מסר הקב״ה לא בן יהושע בן נון ולא ביד דוד מלך ישראל, מסר הקב״ה ביד ירבעם בן יואש. שנאמר: הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה׳ אלוקי ישראל אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר כי ראה ה׳ את עוני ישראל מורה מאוד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עוזר לישראל וגו׳ ויושיעם ביד ירבעם בן יואש (שם יד; כה-כז).

וכי מה טיבה של ירבעם בן יואש שהוא השיב את גבול ישראל? והלא היה עובד עבודת אלילים.

אלא משום שלא קיבל לשון הרע על עמוס, שנאמר: וישלח אמציה כהן בית א-ל אל ירבעם מלך ישראל לאמור קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וגו׳ (עמוס ז; י-יא).

מיד גער ירבעם באמציה והוציאו בנזיפה, ואמר לו: חס ושלום לא נתנבא אותו הצדיק כך ואם נתנבא כך לא מדעתו או מתנבא כך, אלא מן השמים נאמר לו שיתנבא כך.

באותה שעה אמר הקב״ה: אע״פ שהדור עבדו ע״א וגם ראש הדור עובד ע״א אפילו הכי הארץ אשר אמרתי לאברהם ליצחק וליעקב לתת לזרעם אתננה בידו של זה. לכך נאמר: הוא השיב את גבול ישראל וגו׳.

מכאן אמרו: מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה ע״י חייב. וכן במידה הזאת הוא נוהג בכל ישראל, בכל מקומות מושבותם. ובכל העכו״ם, וכל משפחות האדמה.