אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ב י
<< | אלון בכות על איכה • פרק ב' • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֙רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
ישבו לארץ ידמו זקני וכו'. כוונת המקונן בזה לומר דידוע דדוד המע"ה ישב לארץ ועסק בתורה. אמנם בשעת החורבן ישבו לארץ ואעפ"כ ידמו זקני וכו' היינו זקנים שבדור וק"ל: העלו עפר על ראשם. הכוונה דלא ידעו מה ילין עליהם בעת צרתם ולכך רצו להנצל בזכות אברהם והעלו עפר על ראשם כמו שנא' ואנכי עפר ואפר חגרו שקים כנגד יעקב שנא' וישם שק במתניו. הורידו לארץ ראשן לנוכח יצחק בתולת ירושלים היינו שלא טעמו טעם חטא כיצחק שלא טעם טעם חטא וק"ל: