אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק ב' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ב', י"ד:

נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שביתך שְׁבוּתֵ֑ךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃


נביאיך חזו לך שוא ותפל וכו' עיין הפסוק וכוונתו יובן עפ"י מה דכתיב באחאב ותצא הרוח מלפני ה' ויאמר אני אפתנו והענין הוא שהיה מדה כנגד מדה ובמדה שאדם מודד מודדין לו דכל נביאיהם נבאו שקר והחזיקו ידי עושי רשעה במה שהכעיסו את השם במעשיהם הרעים בהבליהם ובפסילי הנכר זולתי אחיה השילוני שהוכיח לירבעם על עבדו ע"ג וניבא על עצמותיו שיושלכו לחוצות ולא השגיח בו וכן אליהו לאחאב שקראו עוכר ישראל. וזולתם לא היה נביא אחד מדבר בתומו רק דברים כזובים ושקרים לכן הקב"ה שלח להם לתקלה ג"כ במדה זו ותצא הרוח מלפני ה' וכו'. וז"ש הנביא נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך רק הם חזקו דרכך העיקש ולכך מכ"מ הוא ויחזו לך משאות שוא ומדוחים מן הקב"ה לפתותך ולהרוס אותך וק"ל: