לדלג לתוכן

אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ב ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק ב' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ב', ד':

דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַֽיַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֙הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ׃


דרך קשתו כאויב. ידוע דקשת מורה יורה רק למרחוק ולא למקרוב. כך הקב"ה ברשעים דרך קשתו לירות למרחוק ואין כלייה נעשית בהם. אבל בצדיקים גמורים אשר סביביו נשערה מאוד הציב ימינו כצר ר"ל הצדיקים הרגם סמוך לימינו אשר בוודאי לא נעדרה. וזהו ויהרוג כל מחמדי עין. ולבהמ"ק שהחריב כבר נאמר במדרש שבתוך ההתלהבות נסתלק למעלה וז"ש שפך כאש חמתו באהל בת ציון כי כן דרך אש שלמעלה אוכלת ואינה מכלה וק"ל: