איסור והיתר לרבנו ירוחם/סב
פת של ישראל בתנור של גוי ולא חתה בגחלים או לא השליך קיסם בתנור כמו שרגילין לעשות בשביל היכר שפת גוים אסור כדאמרי' בפ' אין מעמידין (דל"ה ע"ב) כל פת אסורה משום בישול גוים ויחתוך הלחמים לחתיכות וימכרם לגוי דליכא למיחש דילמא יחזור וימכרם לישראל ואפי' לפי' הירושלמי.
הגה ישראל שחיתה בגחלים באפייה ראשונה נ"ל שאם חזר הגוי לחמם התנור ואפה אח"ך א"צ להכשיר התנור בכל פעם כיון שנשאר קצת גחלים ועוד שגם מקום הא' מסייע לאפייה מאחרונות עכ"ה.
ודוקא פת של גוים ולא פת של ישראל שבשלו גוי כי לא התירו בירושלמי במקום שפת ישראל מצוי וזה פתו מצוי לעצמו וכ' מרפ"א בשם הר"ם וז"ל דאפי' אם נאפה במאכל מותר להכשיר לו התנור לגמור כל אפיתו ומועיל בו חיתוי להכשירו כיון שהכשירו באפייתו אפייה ביד ישראל קרינן ביה ואמרי' בפ' א"מ (דל"ח) הניח ישראל והפך הגוי מותר דקרובי בישול לאו כלום הוא ואפ"ה קאמר הניח גוי וסמך ישראל מותר וכן עשה מעשה הר"ר יקר משם הר"ם וכ"נ למרפ"א וכן אמר כל שבשלו ישראל בין בתחילה בין בסוף כשר וכ' בדור"א היכא דנסתפק אם חתה בגחלים אם לאו הוי ס' דרבנן ולקולא ע"כ בשם רבותיו אפי' אם הוצרך הפת ויודע שהפת ישבח בחזרה יכשיר ויחזרנו ע"כ מי שלא הספיק לתת פתו עד שהחשיך ולא הכשיר התנור טוב למוכרו לגוי בדבר מועט והגוי יאפנו בשבת.