איסור והיתר לרבנו ירוחם/מט
ואלה המתבטלין ברוב ואפי' מדרבנן מב"מ בדבר יבש רק שלא יהיה דבר שבמנין או בריה או דבר הראוי להתכבד וחתיכ' בלועה מאיסור גם היא מתבטלת ברוב כדפי' לעיל והא דלא החמירו להצריך ס' בדבר יבש כמו שהצריכו בדבר לח משום שלא נבלעו בשעה שנתערבו וראיה גבי גיד הנשה וחתיכה נבילה שנתבשלה עם שאר חתיכות (פג"ה ד"ק ע"א) דפריך ולבטל ברוב ומתרץ גיד הנשה בריה הוי וחתיכה ר"ל משמע דאי לאו הכי מתבטלין ברוב ס' תרומה.
ואם חתיכה קטנה שאינה ר"ל ונתבשלה עם כשרות אם מכירה יסירנה והמחוי שיצא נתבטל בס' ואם אין מכירה אז היא עצמה מתבטלת ברוב אך צריך לבטל המחוי שיצא בס' שאין דבר מתבטל ברוב אלא דבר בעין ולא דבר הנבלע ס"ת.
ואם הוא בהמה עם צמר ועופות קודם שהוסר נוצתם בטלים ברוב כיון דעתה אין ר"ל אע"פ שאח"ך יהיו ראויין להתכבד מ"מ אין חוזרין ונוערין ומה"ט נמי מותר לבשל הכל יחד שכבר נתבטלו ומיהו חתיכה חיה שאינה מחוסרת רק בישול מקרי שפיר ר"ל מרפ"א כ' דצ"ע על הרגלים אם בטלין ברוב משום חשש כבוד נגעו בה וי"א משום דבר שבמנין שלפעמים רגילין במנין הילכך יש אוסרין אפי' עם הטלפים.
ובדור"א כ' אנו נוהגים לבטלם כטלפיים ובני מיעים אין ר"ל דאמרי' בנדרים דאכלו להו לאו בני אינשא והורה ריצב"א לבטל ברוב קורקבן טריפה שנתערב בקורקבני' כשרים ואמר מר"פ דההטבחיא ושאר בני מעים וא"צ להסיר אחת לא כשאינו מינו הבטל בס' ולא במינו הבטל ברוב ור"מ הביא ראיה נתן סאה ונטל סאה עד רובו כשר ולא דמי בחולין שנתערב בהן תרומה שצריך להסיר א' מפני גזל השבט.