איסור והיתר לרבנו ירוחם/מח
אלה המתבטלים בס' מים במים בדבר לח כגון חלב של איסור בחלב של היתר וסתם יינם ביין של היתר וקי"ל כר"ת דפסק כראב"י וכר"י ורבא דאמרי תרוויהו כל איסורין שבתורה בס' בין במינו בין של במינו כדאמרי' גבי עכברא בשיכרא (ע"ז דס"ח) וכן כל איסורין שבתורה בס' חוץ מטבל ויין נסך לע"ז ואע"ג דמדאורי' מין במינו בטל ברוב היינו משום דטעם האיסור אינו ניכר בהיתר אפי' כשמבשלם יחד. ומ"מ חכמים החמירו והצריכו ס' בלח משום דהאיסור נבלע בהיתר מיד כשנתערבו ונ"מ דספיקי רבנן לקולא ואם נשפכו המים יש להקל כיון דלא בעי ס' אלא דרבנן וטעם ס' למדנו מזרוע של איל נזיר שהוא א' מס' באיל ומתבשל עמו ואינו אוסרתו.
גם כתב במיימון אע"פ שאין מבטלין איסור לכתחי' מ"מ באיסורים של דבריהם מתבטלין כגון שנפל לתוך קדרה שיש בה בשר בנ"ט מרבה עליו בשר עוף אחר ומבטלו וכן כל כיוצא בזה וכן מין בשאי"מ כגון בשר בחלב בין בדבר לח בין בדבר יבש צריך ס' מן התורה משום שאם ביבש לבד יהיה טעם האיסור ניכר ויש תקנה בס' או בקפילה ארמאה דקי"ל טעם כעיקר דאורי' ונ"מ דספיקא לחומרא פי' אם נשפכו המים ואם יש ס' מותר אם אין ניכר בעין ואם ניכר בעין יסיר אותו והמחוי מתבטל בס' וישער כאלו כל האיסור מחוי כי לא ידעי' דשמא יצא כל טעמו ונתפח מן ההיתר וכן עוף טהור או דג או ביצה או חתיכה גדולה הנאסרים מחמת בליעת איסור מתבטלין בתבשיל בס' אם אינו מכירה ואין נקראים לא בריה ולא דבר שבמנין ולא ראוי להתכבד כיון שאין איסורן מעצמן.