אור חדש/פרק ג/פסוק י

פרק ג/פסוק י

ויסר המלך את טבעתו (אסתר ג, י) וגו' לא היה צריך לומר רק ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך רק בא לומר כי נתן לו הטבעת וזה מורה כי דבר זה בפרט הוא מסלק מאתו ונותן בידו כאלו המן בדבר הזה מלך ולא אחשורוש עד שאין בידו לחזור בו וזה מורה הטבעת שמסלק מידו ונותן אותו על ענין זה להמן.

ובגמרא (מגילה דף יד.) אמר ר' אבא בר כהנא גדול הסרת הטבעת יותר ממ"ח נביאים וז' נביאות שעמדו לישראל וכולם לא החזירו אותם למוטב ואלו הסרת הטבעת החזיר אותם למוטב ע"כ יש לשאול טעם מה יש בזה אבל הפי' הוא מפני כי הנביאים מתנבאים על התוכחה מן הש"י שלא יבא עליהם ומפני כי הוא יתברך חס על ברואיו אינם יראים כ"כ אבל הסרת הטבעת מורה כי המלך מסלק מאתו דבר זה ונותן אותו ביד האדם וכל זמן שהוא ביד המלך כבר התבאר כי הוא מוקים מלכים ומפני שהוא יתברך מקים מלכים והם כמו שלוחים מן הש"י ג"כ אין רצונם לכלות הכל אבל כאשר נמסר לאדם הדיוט מפניו הם יראים כמו שהתבאר למעלה.