אגרא דפרקא יד
<< · אגרא דפרקא · יד · >>
משמע בתקונים דאפילו צדיק גמור לפעמים מחמת ביטול תורתו צריך להיות נע ונד בשביל פרנסתו. ז"ל התיקונים (תיקו"ז ב, א), כן איש נודד ממקומו מאן דאיהו איש צדיק דאזיל נע ונד מאתריה כשכינתא דאיתמר בה (בראשית ח, ט) ולא מצאה היונה מנוח וכו', ורזא דמלה נודד הוא ללחם איה (איוב טו, כג), אי"ה דמרחם עליה וכו' האי גרם למארי תורה דאזלין מתתרכין, זכאין אינון מארי מתיבתא מארי מדרש מארי תורה, דגם צפור מצאה בית (תהלים פד, ב), (בית דנשמעין ביה פתגמי אורייתא) דבאתר דאית תמן תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא, גם צפור מצאה בית תמן עכ"ל. הנה תראה דגם מי שנקרא צדיק עכ"ז מפני ביטול תורה מצטרך להיות נודד ללחם, א"כ הוא, מה שיש בידו לתקן הוא, כשרואה האדם שפרנסתו קשה עליו בביתו, יוסיף אומץ בתורה ולא יצטרך להיות נודד ללחם.
ותבין עי"ז הא דאיתא בגמ' (חולין מד, ב), דר' אלעזר כי הוו מזמני ליה לא אזיל ור' זירא כי הוו מזמני ליה הוה אזיל, דמאן דהוה אזיל ס"ל כיון שהוא אינו עושה שום השתדלות וממילא שדרו ליה מבי נשיאה שיהיה נודד ללחם, א"כ מן השמים הוא בשביל ביטול תורה ח"ו וקיבל על עצמו דין שמים, ומאן דלא הוה אזיל היה סובר כיון שאפשר (לתקן) כל זה ע"י הוספת אומץ בתורה, היה מוסיף אומץ ולא הוה אזיל. הנה בין למר ובין למר הוא רק כשרואה האדם שמן השמים הניעוהו להיות נודד, כגון דמזמני ליה להיות נודד, אבל שיהיה נודד מעצמו מחמת שרואה קישוי פרנסתו, זה ודאי אינו מן הראוי להעובד י"י באמת, רק כשרואה קישוי פרנסתו יראה לעשות באופן שגם צפור תמצא בית, ולא יצטרך להיות נודד ללחם. וכבר דברנו במקום אחר גנות המשתדלים ובפרט כשתובעים בפה פרנסתם, דמיון האשה המקבלת כשתובעת הקבלה בפה יוצאת שלא בכתובה (אה"ע סי' קט"ו סעי' ד'), וכאן עת לקצר.
סיפרו לי מעשה רב מהרב הקדוש המפורסם המגיד מה"ר יחיאל מיכל זצוק"ל, ששאל לו איש אחד בדחן בדרך בדיחותא בע"ש לפנות ערב, בכדי לפקח דעתו, וזאת שאלת הבדחן הלא העני כמה יסורין באין עליו עד שמספיק ומכין צורכי שבת והבעה"ב אין לו שום צער להכנה דרבה הלזו, וכשמגיע שבת ומתחיל העני לומר פרקי מסכת שבת ((שבת ב, א) יציאות השבת וכו' העני חייב) תיכף מתחיל העני חייב למה יהיה חייב העני, הנה הבדחן הלז שאל בדרך בדיחותא לפקח דעת הרב הקדוש, אבל הרב הקדוש הנ"ל היה משוטט בקושיא הנ"ל דבאמת יקשה למה תתחיל המשנה בבבא דהתחייבות העני ובפרט שהיא הכנסה תולדה, והשיב לו הרב שישיב לו תשובה בשבת, וא"ל הרב בסעודת הערב שהקשו קושיא זו במתיבתא דרקיע, והשיבו שבשביל זה מגיע התחייבות לעני בשביל שפשט העני את ידו ועשה השתדלות. הבן הענין, והבן שיחת חולין של תלמידי חכמים ועד היכן הדברים מגיעים.