אבן עזרא על תהלים קל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]


שיר המעלות ממעמקים - טעם ממעמקים - בעבור היות ישראל בגלות ודלות וקלות ושפלות.


פסוק ב[עריכה]


אדני - בעבור היותו במעמקים, צועק שמעה בקולי.


פסוק ג[עריכה]


אם - הטעם: הושיעני מהרה ואל תזכור לי עונות שעברו כי לא אוכל לענות ולהשיב.


פסוק ד[עריכה]


כי - הטעם כאשר תסלח לעוני - ישמעו חטאים וישובו גם הם ויניחו חטאם, ואם לא תסלח - לא ייראוך ויעשו חפצם ככל אות נפשם.


פסוק ה[עריכה]


קויתי - לשמוע בקולו.

ולדברו - לגזירותיו.


פסוק ו[עריכה]


נפשי - קותה לה' יותר משומרים החומות לבקר, וטעם להזכירו פעמים, כי הם מחזיקים נפשם ומנחמים לבם כי ישנו לבקר.


פסוק ז[עריכה]


יחל - לשון הציווי מהבנין הכבד וזה דברי המשורר יוכיח ישראל וכמה בני אדם פדה.


פסוק ח[עריכה]


והוא יפדה - אותך מכל עונותיו, כנגד אם עונות תשמר יה.