אבן עזרא על תהלים נב

פסוק א

למנצח משכיל - טעם פיוט תחלתו משכיל. והטעם להגיד כי אחרית רשע רעה.

פסוק ב

בבוא - קיצר הכתוב לספר המעשה, כי ידוע הוא.

פסוק ג

מה - אומר לנוכח דואג, מה תתהלל ברעה אתה הגבור לעשות רע.

וטעם חסד אל כל היום – רק יש להלל חסד אל שהוא כולל אותנו, או טעמו הלא ידעת כי חסד ה' עמי כל היום והעד שאמר באחרונה: בטחתי בחסד אלהים עולם ועד. ויש אומרים: שהוא חסר כ"ף, כחסד ה'.

פסוק ד

הוות - אמר על הלשון תחשוב, בעבור כי הלשון כמו מליץ ועל ידו תראה המחשבה.

וטעם הוות – דברים ההווים כפי מחשבותיך. יש אומרים: כי רמיה, מן: רמה בים. ויש אומרים: מגזרת מרמה, כי השורש אחד.

פסוק ה

אהבת - יותר. ויש אומרים: תחת, רק בלשון הזה לא מצאנו.

שקר - שדבר שידע אחימלך כי בורח היה דוד על כן נהרג.

אהבת - הטעם אתה אהבת רע.

פסוק ו

אהבת, דברי בלע - שיבלעוך וישחיתוך אתה לשון מרמה, על כן אחריו.

פסוק ז

גם אל - בעבור היותו נעצר לפני השם, על כן אמר: יחתך השם ויסחך מאהלו.

ושרשך מארץ חיים סלה - כאשר שרשת משפחת אחימלך.

סלה - באמת דרך תפלה, או ברוח הקודש.

פסוק ח

ויראו צדיקים - ויוסיפו ליראה השם.

פסוק ט

הנה - ויהיה דואג למשל ויאמרו הנה הגבר שבטח על עשרו.

וטעם יעוז בהוותו – כאשר אמר: הוות תחשוב לשונך.

פסוק י

ואני - שתול בבית השם בעבור היות דואג נעצר, על כן אמר: ויסחך ושרשך מהבנין הכבד. והטעם: להכרית השורש ומבנין הפעול להפך.

פסוק יא

אודך - כי עשית משפטי מדואג.

ואקוה שמך - שתעשה לו כמעשהו, שתנקמני ממנו.