אבן עזרא על תהלים יד

פסוק א

למנצח אמר נבל - הפך חכם, בעבור שידמה שאין אלהים, בעבור זה השחיתו דרכם והתעיבו מעלליהם, כמו ובעלילותיך אשיחה, אין עושה טובה.

פסוק ב

ה', השקיף - בעבור היות כבודו במקום עליון והוא השמים וזה דרך משל, כי הוא יודע הכל ודרך כל.

פסוק ג

הכל סר - מהדרך הישר.

יחדו נאלחו - כמו נשחתו.

אין גם אחד - אפילו אחד כמו גם בשחוק יכאב לב, גם לרעהו ישנא רש ואלה הרשעים שהם השונאים את ישראל והעד אכלו עמי.

פסוק ד

הלא ידעו - יתמה, כלומר הלא ידעו אלה פעלי און בעוד שאכלו עמי כאילו אכלו לחם ולא אמרו כי השם נתן להם כח, על דרך: ידנו רמה וזה הוא: ה' לא קראו.

פסוק ה

שם - במקום שאכלו שם עמי פחדו בצרה שבאה עליהם, עד שידעו כי השם בעזרת דור צדיק, כמו: לעזרת ה' בגבורים.

פסוק ו

עצת עני - הוא ישראל וכל עצתי היא כי ה' מחסהו.

פסוק ז

מי - טעם מציון, כמו: מטה עזך ישלח ה' מציון ומציון יסעדך בעבור היות הכבוד עם הארון בימי דוד. ויתכן: שנשבו אנשים מישראל או הוא לעתיד, ויהיה הטעם מציון ישוב הכבוד ומי יתן כדרך מי יתן כל עם ה' נביאים.