אבן עזרא על בראשית מט יא
<< | אבן עזרא על בראשית • פרק מ"ט • פסוק י"א | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
אסרי — היו"ד נוסף, כמו "היושבי" (תהלים קכג, א); "לסוסתי" (שיר השירים א, ט).
עירה — כמו "על שלשים עירים" (שופטים י, ד).
ויו"ד בני אתונו נוסף, או יהיה פירושו כי אסרי ישרת עצמו ואחר עמו.
ולשרקה — כפול, כי היא כגפן, ועיר כאתון גם כן.
ובדם ענבים סותה — ויש אומרים שהוא כמו "כסותו", והוא חסר כ"ף. והנכון בעיני שהוא מגזרת מסוה.
והטעם, שתרבה תבואת כרמיו עד שיאסור עירה לגפן, ולא יחוש אם יאכל ענבים; ותחת מים יכבס ביין לבושו. ודימהו לדם, בעבור שיתאדם. וזה על דרך משל, כמו "יטפו ההרים עסיס" (יואל ד, יח):