ביאור:תהלים לח ד
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים לח ד.
שלום בעצמי
[עריכה](תהלים לח ד): "אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ, אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי"
דקויות
[עריכה]מה זה מתום?
[עריכה]1. מתום הוא מקום תָּם, שָׁלֵם, לא פגוע ( מצודות ) . המשורר חלה במחלה שפגעה בכל בשרו (צרעת?), או הוכה מכות קשות עד שכל בשרו נחבל, כמו ב (ישעיהו א ו): "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן".
2. מתום מציין גם אנושיות, כמו ב (שופטים כ מח): "וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב, מֵעִיר מְתֹם עַד בְּהֵמָה"( מלבי"ם ) . המשורר מתלונן שגופו כבר איבד צורה אנושית.
מה זה עצמיי?
[עריכה]1. עצמיי הן העצמוֹת שלי. והצלעות מקבילות: מתום כנגד שלום (מלשון שלֵמוּת הגוף), ו בשרי כנגד עצמיי. המחלה פגעה לא רק בבשר אלא הגיעה עד העצמות, וכל זה "מפני חטאתי - מהיסורים הבאים מפני חטאתי" ( מצודות ) .
2. עצמיי זו גם העצמיוּת שלי. זעם ה' פגע בבשר, אבל מעבר לזה, החטא גם ערער את שלוות הנפש שלי: "שעצמי הפנימיות מלא יגון ויאוש מפני החטא" ( מלבי"ם ) .
הקבלות
[עריכה]כיוון שהפרק הוא "מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר" תהלים לח א , אנחנו יודעים באיזה חטא מדובר - חטא הניאוף. החטא הזה, במיוחד, מעורר באדם מחשבות ורגשות ויצרים המערערים לחלוטין את שלוות נפשו. החטא הזה פוגע בברית בין איש לאשתו, שנאמר עליה, (בראשית ב כג): "וַיֹּאמֶר הָאָדָם: זֹּאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת".
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שלום בעצמי
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-01-23.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-38-04