ביאור:מבנה ספר משלי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mjly/mvne)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



ספר משלי שלמה כולל את אוסף המשלים של שלמה. חלקם למד מהוריו ומוריו, חלקם חיבר בעצמו, וחלקם ליקט מדבריהם של חכמים אחרים. הכותרות מחלקות את הספר למספר קבצים, והם מסודרים לפי רמת הקושי שלהם, בסדר עולה.

קובץ ראשון נפתח ב משלי א א : "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" ( פירוט ) וממשיך עד סוף פרק ט.    לפי הכותרת ניתן לשער ששלמה למד משלים אלו בנעוריו, בחיי דוד אביו. ראיה נוספת לכך היא שבתחילת פרק ד שלמה מצטט בפירוש את אביו ואמו.     המשלים בקובץ זה הם משלים ל"מתחילים"; הם מותאמים במיוחד לתלמידים צעירים בגיל ההתבגרות:   1. הם ארוכים מפורטים וציוריים;   2. הם פונים לרגש ומשתמשים רבות בפניה "בְּנִי!";   3. הם עוסקים בהתלבטויות המעסיקות נערים מתבגרים: השקעה בלימודי חכמה לעומת הצטרפות לחבורות רחוב (פרקים א ב ח ט);  פיתויים של גברים זרים (פרקים א ד ו);   פיתויים של נשים זרות (פרקים ה ו ז);   תיקון מידות הנפש והרגשות (פרקים ג ד ו). ראו פירוט הנושאים במשלי א - ט .   4. חלק מהמשלים פונים בפירוש לנער רווק (בפרק ז) או לנער נשוי שאין לו עדיין ילדים (בפרק ה).

קובץ שני נפתח ב משלי י א : "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה" ( פירוט ) וממשיך עד משלי כב טז.    בהמשך להשערתנו הקודמת, ניתן לשער ששלמה חיבר משלים אלה בבגרותו.    אלה משלים ל"מתקדמים" ומתאימים לתלמידים מבוגרים:   1. הם קצרים ותמציתיים - פסוק אחד מביע רעיון שלם;   2. הם ענייניים ואין בהם פניות לרגש בסגנון "בני";   3. הם עוסקים במגוון של נושאים, בפרט בנושאים המעסיקים אנשים מבוגרים כגון כסף ופוליטיקה;   4. חלק מהמשלים עוסקים בחינוך ילדים ומכוונים בפירוש לאנשים שכבר יש להם ילדים.

קובץ שלישי נפתח ב משלי כב יז : "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי" ( פירוט )  ויש בו כותרת-משנה ב משלי כד כג : "גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים".   לפי הכותרות ניתן לשער ששלמה ליקט משלים אלה מדבריהם של חכמים אחרים.   כך פירשו כמה מפרשים בפרק כד: "עד הנה הם משלי שלמה, ומכאן עד סוף הפרק הוא מלוקט מדברי חכמים אחרים" ( מלבי"ם , ודומה לזה הגר"א) . המילה גם בפרק כד משמעה בנוסף למשלי חכמים אחרים שנזכרו לפני כן, בסוף פרק כב (בתלמוד למדו מכאן שמותר ללמוד תורה גם מרשעים כ'אחר', ובאופן דומה פירש רש"י על הפסוק. ראו גם חכמות חיצוניות למי שבוטח בה' ) .

בחפירות במצרים נמצא קובץ של משלים של חכם בשם אמנמופה (amenemope). משליו דומים מאד למשלים שבקובץ השלישי שלנו (עד משלי כג יא; ראו בפירוש 'דעת מקרא').    אחרי ששלמה סיים ללמד את המשלים שלו, הוא אומר לתלמידו המוכשר: "הט אוזנך, שמע גם את דבריהם של חכמי אומות העולם, כך תרחיב את ליבך ותבין טוב יותר את דעתי ".

כאן מסתיים הספר כפי שנכתב בימי שלמה המלך.  עד ימי חזקיה מלך יהודה, היו בו שלושה קבצים של משלים כתובים, ועוד משלים בעל-פה.     אנשי חזקיה מלך יהודה העתיקו את המשלים שהיו ידועים בעל-פה אל הכתב, וכך הוסיפו עוד שני קבצים:

קובץ רביעי נפתח ב משלי כה א : "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה" ( פירוט ) וממשיך עד סוף פרק כט: אלה משלים קצרים של שלמה, המקבילים לקובץ השני למעלה.

קובץ חמישי נפתח ב משלי ל א : "דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא, נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל" ( פירוט ) ויש בו כותרת-משנה ב משלי לא א : "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא, אשר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ". חכמי המדרש פירשו ש אגור ו למואל הם כינויים של שלמה, אולם הגר"א והמלבי"ם פירשו שאלה חכמים אחרים: "אנשי כנסת הגדולה סידרו בכל ספר כל מה שנעשה ברוח הקודש בעניינו... ופרשה זו חיבר אגור בן יקה, שכך שמו ושם אביו, ברוח הקודש" (הגאון מווילנה על משלי ל א) , "בסימן זה העתיקו אנשי חזקיה דברי חכם אחד שהיה שמו אגור בן יקה" (מלבי"ם שם) .  אלו משלים של חכמי שבט מַשָּא, אחד משבטי ישמעאל הנזכר ב בראשית כה יד (דעת מקרא שם) . הם מקבילים לקובץ השלישי למעלה: הקובץ השלישי הוא משל חכמי המערב (מצרים) והקובץ החמישי הוא משל חכמי המזרח (ערבים).

לסיכום, לפי השערתנו ניתן להציג את ספר משלי כטבלה:

מלכות דוד:

"מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל": פרקים א-ט

מלכות שלמה: 

"מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה": פרקים י-כב

"דִּבְרֵי חֲכָמִים" [מערב]: פרקים כב-כד

מלכות חזקיה: 

"מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה": פרקים כה-כט

"דִּבְרֵי... הַמַּשָּׂא" [מזרח]: פרקים ל-לא

פירושים נוספים[עריכה]


תגובות[עריכה]

אראל מדוע אתה חושב שאנשי חזקיה מלך יהודה העתיקו את המשלים שהיו ידועים בעל-פה אל הכתב,

הלא העתקה זה העברת הכתב ממקומו [בימים ההם מגנזי שלמה] לספר חדש לספר משלי שלמה

-- Daian Moshe, 2016-01-14 00:52:02

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2016-03-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mvne