ביאור:זיווג משמיים - השקר והצרה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/mjly/mj-17-04)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



(משלי יז ד): "מֵרַע מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן, שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת"

מסופר באחת מאגדות חז"ל, שכאשר נוח אסף את החיות לתיבה, גם השקר רצה להיכנס, אך נוח לא נתן לו כי לא היתה לו בת-זוג. לאחר חיפושים רבים הצליח השקר למצוא לו בת-זוג - הצרה. ומאז ועד היום, שקר וצרה הולכים ביחד. לאגדה זו יש יסוד בספר משלי:

הצרה (רע) מקשיבה לשקר (אוון), והשקר מאזין לצרה (הוות); השקר והצרה מאזינים זה לזו, יש להם שפה משותפת.

פירוש דומה פירש מלבי"ם על (משלי כט יג): "רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ; מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'"( פירוט ).

הביטוי לשון הוות נמצא גם ב (תהלים נב ד): "הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ, כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה"( פירוט ).

תגובות[עריכה]

מאת: אראל

כשאדם נחשף לדברי גנאי שאנשים מדברים זה על זה, האישיות שלו נשחקת ומתקלקלת:

(משלי יז ד): "מֵרַע מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן, שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת".

מרע = נעשה רע יותר.

מקשיב = בלשון המקרא, בניגוד ללשון ימינו, הפועל שמע מציין את ההבנה והקבלה, והפועל הקשיב מציין את קליטת הצלילים באזניים .

אוון = שקר או רע .

שפת אוון = דברי שקר או דברים על מעשים רעים של הזולת, לשון הרע.

מרע מקשיב על שפת אוון = לא רק לשמוע ולהבין, אלא גם להקשיב לקלוט באזניים דברי אוון ורוע - גם זה פסול, כי מי שעושה כך הופך להיות אדם רע יותר.

הוות = צרות ואסונות .

לשון הוות = דיבורים על תכניות להביא צרות ואסונות על הזולת.

שקר מזין על לשון הוות = מי שמאזין לדיבורים של אנשים המתכוונים לפגוע בזולת, גם אם אינו מסכים איתם ואינו משתף פעולה עמם, מתרגל לחיות בשקר וצביעות. 

נאמר בתורה, (שמות כג א): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", כלומר - לא תקח ותקבל דברי-שווא ושקר שאומרים לך על אדם אחר. מכאן למדו חז"ל, שאסור לאדם לקבל לשון הרע: "שלא נאמין בליבנו שהסיפור הוא אמת, כי על-ידי זה יבוזה בעינינו מי שנאמר עליו" (חפץ חיים, כלל ו, סעיף א; ע"פ המכילתא ) . ספר משלי מוסיף, שגם אם האדם לא מאמין לדברים שאומרים לו, בכל-זאת הדברים החודרים לאוזניו משפיעים עליו לרעה ופוגעים באישיותו (ראו בספר חפץ חיים כלל ו סימן ב, כמה ראיות לכך שהדבר אסור לפחות מדרבנן) .

לעיון נוסף[עריכה]

משלי יח יז: " "צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִ" "יבוֹ, ([וּבָא]) רֵעֵה" "וּ וַחֲקָרוֹ" " (קרי) ( פירוט )


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-04-16.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-17-04