ביאור:קהלת יב ט
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת יב ט.
איזון בדברי קהלת[עריכה]
איך ייתכן שיש כל כך הרבה אנשים שמדברים בשם אותם ערכים (למשל "ערכי היהדות", או להבדיל "ערכי הדמוקרטיה") ובכל-זאת מגיעים למסקנות שונות ואף מנוגדות? האם חלק מהם משקרים או טועים? לא בהכרח; ייתכן שהניגודים ביניהם נובעים מכך שיש להם סדרי עדיפויות שונים. כולם מייחסים חשיבות לערכים אלה, אבל כל אחד מסדר את הערכים בצורה שונה.
מכיוון שסדרי עדיפויות שונים עשויים להביא למסקנות מנוגדות, היה אפשר לצפות שכל אחד יגדיר בצורה ברורה מה הם סדרי העדיפויות שלו; אולם, למרבה הצער, רוב האנשים אינם נוהגים כך; הרבה יותר קל להציג רשימה יפה של ערכים שכולם מסכימים שהם חשובים (כגון: "שלטון החוק", "שלום", "צדק חברתי", "ארץ ישראל"), ולא להתייחס לשאלות 'קטנוניות' בסגנון "מה תעשה אם שניים מתוך הערכים שלך יתנגשו?" או "מה תעשה אם לא יהיה לך תקציב לממש את הכל?"; הרבה יותר קל לקלל את הממשלה על כך שהיא לא מממנת תרופה יקרה לחולי סרטן מסכנים, מאשר לקבוע כללים שיעזרו לנו להחליט - כמה כסף צריך להשקיע בקניית תרופות, וכמה כסף צריך להשקיע במחקר עתידי שימנע מחלות נוספות. הרבה יותר קל לקרוא לכולם לבוא להפגנות למען מטרה מסויימת, מאשר לקבוע כללים שיעזרו לנו להחליט, כמה זמן צריך להשקיע בהפגנות מסוג זה, וכמה זמן צריך להשקיע בהפגנות אחרות, או בפעולות צדקה אחרות, או בטיפול במשפחה.
זו, אולי, הסיבה, שבסוף ספר קהלת, באחד הפסוקים שמסכמים את מפעליו הגדולים של שלמה המלך בתחום החכמה, יש משפט שמדבר על איזון:
(קהלת יב ט): "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם, וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה"
איזן מלשון "מאזניים" (שניהם מהשורש אזנ): שלמה חקר ושקל את הערכים השונים, כדי למצוא את סדר העדיפויות הנכון ביניהם.
יש אנשים, שכאשר הם נשאלים לגבי סדר העדיפויות שלהם, הם עונים "אין צורך לקבוע סדרי עדיפויות, כי אין שום סתירה בין הערכים שלנו, כולם טובים, וכל ערך תורם למימושם של הערכים האחרים". שלמה המלך, כנראה, לא חשב כך. הוא אמר, למשל (משלי יז א): "טוב פת חרבה ושלווה בה, מבית מלא זבחי ריב", כי הוא ידע, שעלולה להיות סתירה בין בית מקדש שמקריבים בו זבחים רבים, לבין שלוה ושלום ; וכשהוא אמר (משלי טז ח): "טוב מעט בצדקה, מרוב תבואות בלא משפט", הוא רמז, שעלולה להיות התנגשות בין ניסיון להשיג רכוש רב, גם כשהוא מיועד למטרות של צדקה, לבין שמירה על המשפט , וישנן דוגמאות נוספות.
אנחנו רק בני אדם; יש לנו זמן מוגבל, כוחות פיסיים מוגבלים וכוחות נפשיים מוגבלים; ולכן, תמיד יהיו התנגשויות בין ערכים, ותמיד נצטרך לבחור. אנשים רבים בימינו מתעלמים מהתנגשויות אלה, כי נוח להם יותר להציג את הערכים שלהם בצורה חדה וברורה, בלי להיכנס לפרטים המעשיים. אולם, מי שרוצה להציג השקפת עולם שיהיה אפשר גם לממש אותה, חייב לרדת לפרטים ולקבוע סדרי עדיפויות ברורים ומנומקים.
פירושים נוספים[עריכה]
1. פירשנו איזן מלשון איזון כפות המאזניים, ע"פ פירוש ששמעתי מהרב דוד קליר.
2. ויש שפירשו איזן מלשון אֹזֶן שהיא כמו ידית: "ואזן - עשה אזנים לתורה, כקופה זו שאין לה אזנים לאחוז בה ובא ועשה לה אזנים; שתיקן עירובין לסייג שמירת שבת, ותיקן נטילת ידים סייג לטהרה, וגזר על השניות סייג לעריות" (רש"י) .
- אולם, בלשון המקרא לא משתמשים במילה "אוזן" כדי לציין בליטה שמחזיקים בה, אלא במילה יד .
3. ויש שפירשו איזן מלשון האזנה והקשבה: "נתן אזניו ולבו לחקור ענייני העולם ואת החכמות ותיקן ספר משלי" ( רשב"ם , ודומה לכך תרגמו בתרגום החברה היהודית "pondered", ו בתרגום המלך ג'יימס : "gave good heed") .
4. ויש שפירשו איזן מלשון גרימת האזנה לאחרים: "האזין את העם חכמה" ( ר' ישעיהו מטראני ) .
- אך לפי זה יש כפילות בפסוק, כי כבר בתחילת הפסוק נאמר שהוא "לימד דעת את העם".
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איזון בדברי קהלת
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/qh-12-09