תשובות ריב"ש/תקטז
תשובה תקטז
[עריכה]בלשיט. לרבי יהודה אסקירה י"א
שאלת על דבר הגת שהיא למעלה מן היקב והיהודי בעל (הגיגית) [הגת] והיקב השכיר הגת לכותי לדרוך בה ורוצה לשייר לעצמו היקב ולעשות בה יינו וסתם בסיד הברזא שהיה יורד ממנו היין מן הגת אל היקב וגם הגביה קרקעית הגת וחדשו בסיד למעלה מן שפופרת הברזא הנזכר למען לא יוכל לנטף מיין הכותי שבגת אל היקב אשר בו יין הישראל ועוד עשה מחיצה משפת הגת אל התקרה בין הגת ובין היקב ולא יוכל הכותי לעבור בבית שהיקב שם ואמרת שרוב העם חוששין שמא בארך הזמן יטפטף מלמעלה למטה מפני סמיכות הגת ליקב ועוד שמא ילמדו להקל:
תשובה נראה לי שאם עתה סתום בטוב כמו שנראה שאין לחוש שמא מפני סמיכות הגת ליקב ירד שם מן היין בארך הזמן דאחזוקי אסורא לא מחזקינן כדאמרינן בפרק אלו טרפות (חולין נ"ו:) ומטעם זה אמרינן בפ"ק דעבודת כוכבים (י"ב.) דישראל ועובד כוכבי' שופתין שתי קדרות על גבי כירה אחת ולא חשו להם חכמים ומפרש התם לחד לישנא לא חשו להם חכמים משום בשר נבלה ר"ל שמא מפני סמיכות הקדירות יטעה העובד כוכבים ויתן חתיכת נבלה בקדרת הישראל כסבור לתתה בקדרה שלו והטעם משום דאחזוקי אסורא לא מחזקינן וגם שהעובד כוכבים ישמור שלא יפסיד שנו וגם בנדון זה לא מחזקינן אסורא וגם העובד כוכבים ישמור שלא יפסיד את שלו וירד יינו מן הגת שלמעלה אל היקב שלמטה ותמיד יעיין בגת ויחזק את בדקו. וגם אין לומר שהעובד כוכבים יעשה זה בכונה כדי להעביר הישראל דלעולם לא חיישינן להכי אלא כשהכותי נהנה בכך ויש לו תועלת כגון להחליף טוב ברע אבל כשאין לו תועלת בכך וכל שכן שיהי' לו הפסד בהא לא חיישינן כדאמרינן בפ' אין מעמידין (עבודה זרה ל"ד:) גבי ההיא ארבא דמורייסא למאי נחוש לה אי דמערבי ביה חמרא קיסטא דמוריסא בלומא קיסטא דחמרא בארבע לומי ופירוש קיסטא שם המדה ופירוש לומא זוזא ורצה לומר שמדת המורייס שוה זוז ומדת היין שוה ד' זוזי ולזה אין לחוש שיערב העובד כוכבים יין במורייס *(עי' בתוס' (שם י"ב.) בד"ה ושדי כו' שכ״כ). ועוד יש טעם להתיר שכיון שאין הישראל נותן ביקב יין לבד כי אם ענבים דרוכות עם היין ולעולם אין ביקב יין לבד בלתי חרצנים וזגים א"כ אף כשינטף מן הגת אל היקב מיינו של עובד כוכבים הנה הוא מתבטל בששים בחרצנים דהוי מין בשאינו מינו כרבא דאמר (שם ס"ו.) חמרא חדתא בענבי הוי מין בשאינו מינו דבתר שמא אזלינן וקיי"ל כותיה דודאי אי אפשר שינטף מן היין כי אם מעט ולעולם יהיה בחרצנים שביקב כדי לבטלו ואף על פי שיש ביקב גם כן יין דהוי מין במינו עם היין האסור הנוטף אמרינן סלק את מינו דהיינו יין הישראל כמו שאינו ושאינו מינו דהיינו החרצנים רבה על היין הנוטף ומבטלו כמו שמבואר זה במסכת עבודת כוכבים פרק בתרא (ע"ג.) ובנדון זה שאינו ודאי שינטף מן היין שבגת אבל הוא דבר רחוק יש לתלות שאף אם ינטף מן היין יהיה דבר מועט ויתבטל על הדרך שכתבתי בלי ספק נאמנך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: