תשובות ריב"ש/שנח
תשובה שנח
[עריכה]עוד לרבי משה בנימין נר"ו
יהי שלום בחילך המעולה הרב רבי משה בנימין נר"ו הגיעני כתבך על אודות הנשים העגונות להחזיק ביד השליח הזה ולכתוב אל המקום אשר הבעל חונה שם יתמכו יד השליח ויסעדוהו עד יקיים הבעל המוטל עליו וכן עשיתי לכבודך כתבתי על זה לשאטיבה לאחד מן החברים אשר הוא מרביץ תורה שם ורבי חביב שמו יען למד לפני ובקשתיו מאד והודעתיו כי ידך ופיך המדבר אלי ולפי הנראה לא עשו בדבר כראוי כי היה להם לכופו לתת גט זמן וקבלו התנצלותו לשלוחלה שנית אם תרצה לבא אליו לשבת תחתיו ואם אין שהיא תשלח שטר הכתובה ושטרי שאר זכיותיה והוא קבל עליו לגרש כמו שתראה מכתב הקהל ההוא השלוח אליכם ויגענו פה למצוא קיום לחתימות שטר השליחות ולא מצאנו ואף כי נתקיים בעירכם באשרתא דדייני הלא ידעת דקיום ב"ד צריך קיום כי כן פסקו האחרונים ז"ל במחלוקת שיש מזה בירושלמי (סנהדרין ספ"ג) *(עי' ב"י ח"מ סי' מ"ו ס"ט) וזה השליח היה לו להכתיב קיום בעברו ממקום למקום מאנשים מפורסמים שחתימותיהן ידועות ונכרות ואף חתימתך וחתימת ה"ר מנחם קשטרא נר"ו אין פה בקי בהן זולתי ולכן אם ישוב זה או אחר על זה תזהירהו בזה:
מה ששאלת בהא דאמרי' (גיטין ע"ו:) תהא במאמינה לומר שלא באתי אם היא אומרת שלא באתי ויש עדים שבא מה דינו כי הרי יש עדים כנגדה או דלמא הרי הוא כאלו אמר מעכשיו יהא גט אם תאמר היא שלא באתי:
תשובה נראה לי דאם לא אמר לה בפי' תהא נאמנת כבתרי לומר שלא באתי אינה נאמנת כל שיש עדים כנגדה דהא לא הימנה אלא עליו אבל לא כנגד עדים וכדאסיק רב פפא בפרק שבועת הדיינין (שבועות מ"ב.) גבי ההוא דאמר לחבריה מהימנת עלי כל אימת דאמרת לא פרענא וכו' אבל אי הימנה בפירוש כנגד עדים נאמנת היא אפילו באו עדים דהא הימנה והרי כאלו אמר יהא גט אפילו אם באתי כל שתאמר היא שלא באתי והלשון שכתוב בספר המצות הגדול הוא זה ומתרץ באומר נאמנת עלי שלא באתי שאפילו באתי א"ת היא שלא באתי יהיה הגט גט ע"כ. ואין נראה שתהיה כונת הספר לאמר שאף באומר נאמנת עלי שלא באתי לבד תהיה נאמנת כנגד עדים אלא דוקא בלא עדים ומאי שאפילו באתי ר"ל שאפילו אני אומר שבאתי. ואם רצה לומר שתהיה נאמנת אפילו כנגד עדים צריך שיאמר כל הלשון ההוא בעצמו שכתוב בספר והכל מלשון תנאי הבעל, וכן נראה ממה שאומר שאף אם באתי שאם היה מלשון המחבר היה לו לומר שאף אם בא והגמרא שאמרה באומר נאמנת עלי ר"ל שיאמר לה הבעל לשון מבואר שיהיה משמעותו שהיא תהיה נאמנת לעולם אבל אין ספק אצלי שבאומר נאמנת עלי לבד לא האמינה אלא עליו ולא כנגד עדים שכן משמעות הלשון *(ב"י אה"ע סס"י קמ"ד. ועי' ב"ש שם סס"ק י"ד). ומה שמצאת כתוב בסדור הגט שכתב הרשב"א ז"ל וצריך שיאמר הריני פוסל כל עד שיאמר דבר שיבא ממנו בטול לגט זה ואמרת דמשמע דכשפסלו הוי כאלו לא דבר העד דבר וקצת קשה דבשלמא בממונא תנאי ממון הוא וקיים אבל באסורא ליכא למימר הכי אם לא מטעם שכתבתי עכ"ל. דע שאין כונת הרשב"א ז"ל שבגט יוכל הבעל לפסול עדים המעידים על פסול הגט אם מחמת כתיבתו אם מחמת נתינתו אלא על עדות מסירת מודעא על הגט לבד הוא שמועיל לפי שכבר יש לנו שאף אם מסר מודעא על הגט יכול לבטל המודעא בשעת כתיבה ונתינה ועדיין יש לחוש שמא מסר מודעא גם על בטול המודעא והר"ם ז"ל כתב שלהוציא מידי חשש זה יבטל עתה בלשון כולל כל מה שאמר שיהיה גורם לבטל הגט ובזה יצא מידי חשש זה שאף אם מתחלה במסירת המודעא אמר בלשון כולל כיון שגם בבטולה אמר לשון כולל הולכים אחר דבריו האחרונים והרשב"א ז"ל כתב עליו שאם מסירת מודעא על בטול המודעא מבטלת ביטול המודעא אף כשיאמר בלשון כולל מה הועיל דדלמא הוא מסר מודעא על בטול כזה ולזה תקן להוציא מידי כל ספק שיבטל כל מודעא וגם שיפסול כל עד שיעיד שמסר מודעא בפניו וכתב הוא עצמו ז"ל וא"ת מה יועיל לגבי אסורא אם יעידו וגם כבר העידו. אני אומר כל שהוא פוסל עדיו אף הוא מבטל מודעא לגמרי עכ"ל: