תשובות ריב"ש/צה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תשובה צה[עריכה]

ומה שמצאת נוהגים מי שמת לו הולד הראשון לבלתי יתאבל אלא יום קבורה -- אני אומר שזה המנהג אין לו שחר. וכי מפני שהוא ראשון אינו בנו?! ואפילו היה בכור לכהן וצריך לפדותו ממנו -- מי הוציאו מחזקת בנו שלא יהא לבו דוה עליו? וכי אינו קם תחתיו ליעידה ולשדה אחוזה ולירושה? ואם אינו בנו אם כן תתיבם אמו. וכן לא יתאבל אפילו ביום קבורה. אלא אין לדבר זה שרש ועיקר, אמרו מי שאמרו.

ומצאתי בספר אורחים חיים וז"ל:

"והרב ר' אשר מלוניל ז"ל כתב ומנהג הוא שאין מתאבלים על הבכור ונב"כי מפני שהבכור לשם נהגו כן, עד כאן. והאחרונים כתבו והמנהג אשר פשט בהרבה מקומות שלא להתאבל על בן ראשון שמת ואפילו כלו לו חדשיו ואפילו לא יהיה בכור -- מנהג טעות הוא כי לא נמצא המנהג בתחלה רק בבכורות שהם כמי שאינם מן האבות לפי שהם קדושים לשם. ובכל גלילות קטלוני"א מתאבלין עליו אפילו בבכור כל זמן שעברו עליו ל' יום שיצא מכלל נפל, ואומרין עליו צדוק הדין. וכן הדין לעשות". עד כאן לשון הספר ההוא.

גם מה שמצאת למול המת תוך ז' ללידה -- הרמב"ן ז"ל כתב זה בשם רב נחשון ז"ל בספר תורת האדם בענין ההספד אבל אני לא ראיתי מעולם מי שנהג כן בברצלונה בפני רבותי ולא בשאר מקומות.