לדלג לתוכן

תשובות הרשב"א/חלק ז/תקלד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וטעם למה מברכין על נטילת ידים. כתבו מקצת הגאונים שלשון נטילה תקנו על שם הכלי שנקרא אנטל והוא מחזיק רביעית כמו שאמרו ז"ל אנפק אנבג. אנטל הוא רביעית של תורה וזה השיעור צריך לנטילת ידים וכתב רבינו האי גאון בתשובת שאלה כי לשון נטילת ידים על שצריך להגביה ידיו למעלה אחר הרחיצה והוא מלשון וינטלם וינשאם וצריך לברך על נטילת ידים ואם טבל ידיו בנהר או במקוה יש אומרים שצריך לברך על שטיפת ידים ויש אומרים על רחיצת ידים ויש אומרים על נקיון כפים ויש אומרים על טבילת ידים. והרשב"א ז"ל כ' ורבותי הורו שמברכין על נטילת ידים אף על פי שאין כאן נטילה יש בכלל טבילה נטילה כמו שבכלל מאתים מנה והרי זה כמטביל מפני שנצטוה על הנטילה ועל המברך וכן פסקו הגאונים עד כאן לשונו. אסור לשכשך ידיו בכלי המחובר לקרקע דהוי להו מים שאובין והיינו כעין אריתא דדלאי והרי"ף אוסר אפילו בכלי שאינו מחובר ובעל הלכות גדולות ורש"י ורב אחא והרמב"ן ז"ל מתירין לשכשך תוך כלי שאינו מחובר לקרקע וכן פסק הרשב"א ז"ל: