תשובות הרשב"א/חלק ה/קי
סימן קי
[עריכה]שאלת: בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות, אבל יש באורכו יותר מד' אמות, עד שאם תצרף האורך עם הרוחב, יעלה לחשבון ארבע אמות על ארבע אמות. אם יש לו דין חלוקה כחצר, אם לאו?
תשובה: כל בית שאין בו ד' אמות על ד"א, אינו בית, ואינו נוטל חלק בחצר. כדאמרינן בפ"ק דסוכה (דף ג:): בית שאין בו ד' אמות על ד"א, אין האחין והשותפין חולקים בו. ופרישנא: אין לו דין חלוקה כחצר. דכל שהוא פחות מד' אמות, אינו ראוי לבית קבע, ואינו נקרא בית. ואף על פי שהוא ארוך יותר מכאן, כיון דלית ברחבו ד' אמות, למיסתר קאי. ובית קבע, הוא דיהבינן לה חצר. אבל האי, דלמיסתר קאי, לאו בית קבע הוא, ולא יהבינן לה חצר, כדאיתא התם. ותדע לך, שאלו לא היו מקפידין אלא על בית שיש בו ד' על ד', כלומר ט"ז אמות, נמצא את אומר שאפילו יש בו אמה ברוחב, ובאורך ט"ז, יקרא בית, ויש לו דין חלוקה. ואין לך בית עומד ליסתר, יותר מזה. ולר' דבעי שיעור סוכה ד' אמות על ד"א, דוקא ד' על ד'. אבל ג' על ג' וחצי, או על [יותר], פסולה. ולענין חלוקת חצר, כן הוא, דאינו ראוי ליחלק עד שיהיה בו ד' אמות על ד"א. שכל שאין ברחבו ד' אמות, אינו ראוי לחצר. ותדע לך, דהא פתח רוחב שמונה, אף על פי שהוא נוטל שמונה כנגד הפתח, נוטל ד' אמות ברוחב החצר, כדאיתא בפ"ק דב"ב (דף יא). ועל כן, קצרו בלשון המשנה, ושנו: אין חולקין את החצר עד שיהא ד' אמות לזה, וד' אמות לזה. ולא הוצרכו לומר: ד' על ד' לזה, וד' על ד' לזה; משום דכל מה שאמרו, שצריך לד' אמות, כבר ידוע מן הסתם שהוא השיעור שצריך על כל פנים באורך, וכן ברוחב, והדברים פשוטים.