תשובות הרשב"א/חלק ד/רמג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן רמג[עריכה]

שאלת: אשה אלמנה נשאת לראובן בלארדה והפקידה אצלו בעודה עמו, חמש מאות דינרים זאקיסיס. ועמדו בידו, יותר משנה. וחלתה, ושלחה בעבורו, ואמרה: תעשה מן החמש מאות דינרים. שיש לי אצלך, ספר תורה ועטרה לבית הכנסת של אושקה. ואם ישאר מן המעות כלום, תעשה מקרא לבית המדרש של אושקה. כל זה בעבור נפש של בעלי הראשון, כי בעלי הראשון רווח הכל. ועכשיו הבעל תובע המעות, ואומר שלי הם. והבן ג"כ, שיש לה מן הבעל הראשון, תובע אותם. הודיעני: הדין עם מי?

תשובה: הדין עם הבעל, והוא זוכה בכולם, מפני שהמעו' הללו, אף לפי דבריה, שלה הם. אלא שהיא ציותה לעשות מהם ספרים ועטרה. ואין הרשות בידה, מפני שהבעל יורש את אשתו. ותניא (בתרא נ"א ע"ב): אין מקבלין פקדונות: לא מן הנשים, ולא מן העדים, ולא מן התינוקות. קבל מהאשה, יחזיר לאשה. ואם מתה, יחזיר לבעלה. ואפי' נתנתם היא בחייה, הבעל מוציא מיד הלקוחות, משום תקנת אושא. דבעל לוקח ראשון הוי. ולא שנא מקרקעי, ולא שנא מטלטלי. וכדמוכח נמי בר"פ האשה שנפלו (ע"ח ע"א), ר"ש אומר: נכסים ידועים, מכרה בטל; נכסים שאינם ידועים, מכרה קיים. ואמרי בגמ' (שם ע"ב): איזהו נכסים ידועים, ואיזהו נכסים שאינן ידועים? רבי אבהו אמר: מקרקעי, נכסים ידועים; מטלטלי, נכסים שאינם ידועים. ור"י אמר: אלו ואלו ידועין הן. אלא איזהו שאינם ידועים? כל שהיא כאן, ונפלו לה נכסים במדינת הים. וקי"ל כר' יוחנן, דתניא התם כוותיה.