תרגום על קהלת יב

(א) ותהי דכיר ית ברייך ליקרותיה ביומי רביותך עד דלא ייתון לוותך יומי בישות וימטון עלך שנין דתימר לית לי בהון רעוא.

(ב) עד דלא ישתני זיו יקרא דאפך דמתיל לשמשא ונהורא דעינך עד דלא יסתמון והדר ליסתך עד דלא יתקדרון ובכי עינך דמתילן לכוכביא עד דלא יתעממון ריסי עינך יהון זלגין דמעות כעננין בתר מטרא.

(ג) ביומא די יזועון ארכובתך ויתנקשון אדרעך ויתבטלון ככי פומך עד לא יכלין למלעס מיכלא ויתעממון עינך דמסתכלין בחרכי רישך.

(ד) ויהון ריגלך כבילן מלמיפק בשוקא ויעדי מנך רעות מיכלא ותהי מתער משינתך על עיסק קל עופא כאילו על גנביא דאזלין בליליא ויתרפסון ספוותך מלמימר שירתא.

(ה) אף מן עובדין דהוו מן קדמת דנא תהי דחיל למדכר יתהון וגבשושיתא קלילא מתילא באנפי נפשל לטור רם בעידן מהלכך באורחא ותפיץ ריש שזרתך מן כחישותא כשיגדא ויתנפחון אסתוורי רגלך ותתמנע מן משכנא ארום אתפני אנשא למהך לבית קבורתיה ויסחרון מלאכיא תבעי דינך כספדיא דמסחרין בשקוא למכתב דין חושבנך.

(ו) עד די לא יתאלם לישנך מלמללא ותהי רעיעא מוקרא דרישך ותתבר מרירתך על כבדך וירהט גופך בגו קברך.

(ז) ויתוב בסרך דאתברי מן עפרא עלוי ארעא היכמא דהוה מלקדמין ורוח נשמתך תתוב למיקם בדינא קדם יי דיהבה לך.

(ח) כד אסתכל שלמה מלכא דישראל בהבלו דעלמא הדין ובהבלין דעבדין בני אנשא אמר קהלת במימריה כולא הבלו.

(ט) ויותר מן כל בני אנשא הוה שלמה די מתקרי קהלת חכים ותוב הוה מאלף מנדעא ית עמא בית ישראל ואצית לקל חכימיא ובלש בספרי חוכמתא וברוח נבואה מן קדם יי תקין ספרי חוכמתא ומתילין דסוכלתנו סגיאין לחדא.

(י) בעא שלמה דמתקרי קהלת בחוכמתיה למידן דינין על הרהורי לבא דאנשא ובלא סהדי בכן אתאמר ליה ברוח נבואה מן קדם יי הא כבר אכתיב בספר אורייתא על ידוהי דמשה רבהון דישראל תקנין פתגמין ומהימנין על מימר סהדיא יקום פתגם.

(יא) פתגמי חכימין מתילין לזקתין ולקלשונין דאציתין דאנצין לאלפא חוכמתא לסריקי מנדעא היכמא דמאלף זיקת לתורתא ורבני סנהדרין מרי הלכתין ומדרשין דאתיהיבו על ידוי דמשה נביא דרעא בלחודוהי ית עמא בית ישראל במדברא ובמנא ובריגונין.

(יב) ויתר מנהון בני אזדהר למעבד ספרי חוכמתא סגי עד לית סוף ולמעסק בפתגמי אוריתא ולאסתכלא בליאות בשרא.

(יג) סוף פתגם דאתעבד בעלמא בצנעא כולא עתיד לאתפרסמא ולאשתמעא לכל בני אנשא בגין כן ית מימרא דיי הוי דחיל וית פקודוהי הוי נטיר דלא למיחב בסתרא ואין תחוב הוי זהיא למיתב ארום כדין חזי למהוי אורח כל אנש.

(יד) ארום ית כל עובדא דיי יעיל ליום דינא רבא ועתיד לפרסמא על פתגם דאתכסי מן בני אנשא אין טב ואין ביש.

<< · תרגום על קהלת · יב