תקנות שעת-חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים)
תקנות שעת-חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים) מתוך 
תקנות שעת־חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), תש״י–1950
ק״ת תש״י, 569.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות שעת חירום אלה:
תקנות שעת־חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), תש״י–1950 פקעו ביום ח׳ בסיון תש״י (24 במאי 1950). לפי חוק לקיום צווים לפי תקנות־שעת־חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), תש״י–1950, על אף פקיעת תקפן של התקנות, צו שניתן על־פי התקנות ושהיה בר תוקף ערב פקיעת תקפן – יעמוד בתקפו, ויהא דינו לכל דבר, כאילו לא פקע תוקף התקנות, וכאילו הוארך תקפן עד שתפורסם הכרזה, בהתאם לסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כי חדל מצב החירום להתקיים; וכל ההוראות של התקנות יחולו בהתאם לכך; ולממונה על מחוז ירושלים יהיו, לגבי הצו ולגבי המקרקעים שהצו חל עליהם, כל הסמכויות הנתונות לרשות המוסמכת לפי התקנות.
פירושים
בתקנות שעת חירום אלה –
”מקרקעים תבועים“ פירושם – מקרקעים באזור עירית ירושלים שראש הממשלה, באכרזה שפורסמה ברשומות, הכריז עליהם כמקרקעים תבועים למטרת תקנות שעת חירום אלה.
”אדם מנושל“ פירושו – אדם המחזיק במקרקעים, שנושל מהם, או שעומד להינשל מהם, עקב מתן צו־תפיסה.
רשות מוסמכת
הממונה על מחוז ירושלים יהיה הרשות המוסמכת למטרת תקנות שעת חירום אלה.
צו תפיסה
(א)
הרשות המוסמכת רשאית, בצו חתום בידה, לצוות על תפיסת מקרקעים תבועים, או כל חלק מהם, לשם שיכון מוסדות המדינה בירושלים. צו כזה נקרא ”צו־תפיסה“.
(ב)
מקרקעים שניתן עליהם צו־תפיסה, רשאית הרשות המוסמכת לתפסם, וכל עוד הצו עומד בתקפו, רשאית הרשות המוסמכת, והיא בלבד, להחזיק במקרקעים, להשתמש בהם ולנצלם, בעצמה או על ידי אחרים, ככל שהדבר דרוש, לדעתה, למטרה שלשמה ניתן הצו.
צו שיכון
(א)
הרשות המוסמכת רשאית, בצו חתום בידה, לצוות על תפיסת מקרקעים באזור עירית ירושלים, כדי לשכן בהם אדם מנושל. צו כזה נקרא ”צו־שיכון“.
(ב)
מקרקעים שניתן עליהם צו שיכון, רשאית הרשות המוסמכת לתפסם ולשכן בהם את האדם המנושל שלטובתו ניתן הצו, וכל עוד הצו עומד בתקפו, רשאי אותו אדם מנושל, והוא בלבד, להחזיק במקרקעים ולהשתמש בהם למטרה הקבועה בצו.
הוראות עזר
(א)
ניתן צו־שיכון על מקרקעים, רשאית הרשות המוסמכת להורות מזמן לזמן לכל אדם, בכתב, כל הוראה שקיומה הוא חיוני, לדעת הרשות המוסמכת, כדי לאפשר לאדם המנושל שלטובתו ניתן הצו, להשתמש במקרקעים למטרה הקבועה בצו.
(ב)
העובר על הוראה שניתנה על פי תקנת משנה (א), דינו קנס עד חמש לירות ליום, כל זמן שלא קוימה ההוראה.
מסירת צווים
(א)
צו תפיסה או צו שיכון יימסר לבעל המקרקעים שעליהם ניתן, ולמחזיק בהם.
(ב)
צו שהוצג במקום בולט על פני המקרקעים שעליהם ניתן, או בתוכם, רואים אותו כאילו נמסר לבעל המקרקעים ולמחזיק בהם כתום עשרים וארבע שעות משעת הצגתו.
ביצוע צווים
(א)
שום בית דין לא יוכל לעכב את ביצועו של צו־תפיסה או של צו־שיכון שניתן על ידי רשות מוסמכת על פי תקנות אלה, כל עוד לא ביטל אותו בית הדין את צו־התפיסה או צו־השיכון.
(ב)
הרשות המוסמכת רשאית להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע צו־תפיסה, או צו־שיכון או הוראה שניתנה על פי תקנה 5(א).
(ג)
ניתן צו־שיכון על מקרקעים. והצו בוטל על ידי הרשות המוסמכת לאחר שהמקרקעים נתפסו בתוקף הצו, חייב האדם המנושל שלטובתו ניתן הצו, לפנותם מיד, והרשות המוסמכת רשאית להשתמש בכוח במידה הדרושה לפינוי המקרקעים כאמור, ואין צורך בצו פינוי של בית משפט.
מקום אלטרנטיבי
(א)
הרשות המוסמכת תעמיד לרשות כל אדם מנושל מקום אלטרנטיבי; אך היא רשאית לבצע את צו־התפיסה או צו־השיכון לגבי המקרקעים שמהם עומד אותו אדם מנושל להינשל, גם לפני שהועמד לרשות אותו אדם מנושל מקום אלטרנטיבי.
(ב)
”מקום אלטרנטיבי“ לאדם מנושל, פירושו – מקרקעים באזור עירית ירושלים העשויים לשמש, באופן המתקבל על הדעת, את המטרה שאותה שימשו המקרקעים שמהם נושל, או עומד להינשל, אותו אדם מנושל.
(ג)
בקביעת השאלה אם מקרקעים שהועמדו לרשות אדם מנושל הם מקום אלטרנטיבי, יש להביא בחשבון את צרכיו המוצדקים של אותו אדם מנושל מזה, ואת צרכי שיכון מוסדות המדינה בירושלים מזה; והעובדה שהמקרקעים שהועמדו לרשות אדם מנושל, שטחם יותר קטן או מקומם פחות נוח מן המקרקעים שמהם נושל, או עומד להינשל, אינה קובעת, כשלעצמה, שהמקרקעים שהועמדו לרשותו אינם מקום אלטרנטיבי.
פקודת הפיצויים (הגנה), 1940, והתקנות שהותקנו לפיה, יחולו על תפיסת מקרקעים על פי צו־תפיסה או על פי צו־שיכון, כאילו נתפסו המקרקעים אגב שימוש בסמכויות לשעת־חירום, כמשמעותן בפקודה האמורה.
פיצויים על נזקים
(א)
לא הועמד לרשותו של אדם מנושל מקום אלטרנטיבי תוך שבעה ימים מיום ביצוע צו־התפיסה או צו־השיכון לגבי המקרקעים שמהם נושל, ישולמו לו מאוצר המדינה פיצויים על נזק שנגרם לו בתקופת הביניים על ידי שלא הועמד לרשותו מקום אלטרנטיבי, כאמור; אך הוא לא יהיה זכאי לפיצויים על נזק, כאמור, שהיה בכוחו למנעו, ולא מנעו; ואם היה בכוחו להקטין נזק, כאמור, ולא הקטינו, לא יהיה זכאי לפיצויים על אותו נזק במידה שהיה בכוחו להקטינו.
(ב)
על אף האמור בתקנה 9, אדם מנושל לא יהיה זכאי בתקופת הביניים לפיצויים לפי סעיף 4(1)(א) ו־(ב) לפקודת הפיצויים (הגנה), 1940, בעד המקרקעים שמהם נושל.
(ג)
”תקופת הביניים“ לגבי אדם מנושל, פירושה – התקופה מיום ביצוע צו־התפיסה או צו־השיכון לגבי המקרקעים שמהם נושל אותו אדם מנושל, עד היום שבו הועמד לרשות אותו אדם מנושל מקום אלטרנטיבי.
שכר שימוש
(א)
ניתן צו שיכון על מקרקעים, תקבע הרשות המוסמכת, מזמן לזמן, בצו חתום בידה, את שיעור השכר שעל האדם המנושל, שלטובתו ניתן הצו, לשלם לרשות המוסמכת בעד השימוש במקרקעים (להלן: ”שכר שימוש“).
(ב)
צו הקובע שכר שימוש יימסר לאדם המנושל שהצו נוגע לו. נשלח הצו אל האדם המנושל בדואר רשום, רואים אותו כאילו נמסר לו כתום ארבעים ושמונה שעות משעת מסירתו לדואר למשלוח.
(ג)
נמסר הצו לאדם המנושל, רשאי הוא, תוך שבעה ימים מהיום שנמסר לו הצו, לערער עליו בפני בית־הדין לשכר־דירה, כמשמעותו בפקודת הגבלת שכר דירה (דירות), 1940, אם היו המקרקעים דירה, כמשמעותה באותה פקודה, או בפני בית־הדין לשכר־דירה, כמשמעותו , אם היו המקרקעים מקום עסק, כמשמעותו באותה פקודה.
שמירת סמכויות
אין תקנות־שעת־חירום אלה גורעות מן הסמכויות המוענקות על פי חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, תש״י–1949.
השם
לתקנות־שעת־חירום אלה ייקרא ”תקנות־שעת־חירום בדבר תפיסת מקרקעים (שיכון מוסדות המדינה בירושלים), תש״י–1950“.
ז׳ באדר תש״י (23 בפברואר 1950)
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.