תקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים), תשי״ט–1959

תקנות בדבר דרכי עררים בפני ועדות ערר


ק״ת תשי״ט, 1792; תשכ״ח, 1756; ס״ח תשל״ז, 46; ק״ת תשל״ז, 756; תש״ס, 784.


בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 43 ו־89 לחוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959, אני מתקין תקנות אלה:


לפי סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס׳ 4), תשל״ז–1976, המונח ”לשכת עבודה“ הוחלף במונח ”לשכת שירות התעסוקה“.


הגדרות [תיקון: ס״ח תשל״ז]
בתקנות אלה –
”ועדה“ – ועדת ערר שנתמנתה על ידי מועצת לשכת שירות התעסוקה [במקור: מועצת לשכת העבודה];
”לשכה“ – לשכת שירות התעסוקה [במקור: לשכת עבודה].
הגשת ערר
(א)
ערר יוגש לועדה, בכתב או בעל פה, תוך שבוע ימים מהיום שבו נודע לעורר על פעולת הלשכה שהוא רואה עצמו נפגע על ידיה.
(ב)
יושב ראש הועדה רשאי להאריך את הזמן להגשת ערר, אם הוא רואה סיבה מספקת לכך.
בירור הערר [תיקון: תש״ס]
(א)
התייצבו בפני הועדה כל הנוגעים בדבר אף אם לא הוזמנו, רשאית היא לתת את החלטתה על יסוד החומר שהובא בפניה.
(ב)
לא התייצבו בעלי הדין כאמור, יקבע יושב ראש הועדה מועד לשמיעת הערר, וימציא הזמנה בכתב לעורר וללשכה לפחות שלושה ימים לפני מועד השמיעה.
(ג)
הועדה רשאית להחליט בערר אף אם בעל דין הוזמן ולא התייצב, או התייצב ועזב את הישיבה לפני סיומה.
(ד)
זומנו חברי הועדה לישיבה ולא הופיעו, יתקיים הדיון בהעדרם, בהסכמת בעלי הדין, ובלבד שנכח בו היושב ראש; לא הסכימו לכך בעלי הדין, יידחה הדיון למועד אחר.
סמכות ניהול [תיקון: תשכ״ח, תשל״ז]
יושב ראש הועדה רשאי:
(1)
לצרף כעורר או כמשיב אדם הנראה לו נוגע בדבר;
(2)
לאחד עררים או להפריד עררים מאוחדים.
החלטת הועדה [תיקון: תשל״ז]
(א)
החלטת הועדה תיערך בכתב ותיחתם על ידי חבריה והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין.
(ב)
ההחלטה תכלול:
(1)
שמותיהם ומעניהם של בעלי הדין;
(2)
בקשות בעלי הדין ותמצית מטענותיהם ומהראיות שנגבו;
(3)
נימוקי ההחלטה, לרבות הנימוקים לדחיית טענות או ראיות;
(4)
הודעה על רשות לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה;
(5)
תאריך ההחלטה.
[תיקון: תשל״ז]
(בוטלה).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים), תשי״ט–1959“.


ט״ז בתמוז תשי״ט (22 ביולי 1959)
  • מרדכי נמיר
    שר העבודה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.