תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד)
תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד) מתוך
תקנות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תנאים להסכם מיוחד), התשנ״ו–1996
ק״ת תשנ״ו, 603.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 40 ו־69 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
תנאי הסכם
מותר להתקשר עם מעביד בהסכם מיוחד לפי סעיף 38 לחוק, אם נתקיים באדם, ששמו נקוב בהסכם ושהגיש בקשה לממונה או למי שהוא הסמיכו לכך, בדבר שמירת רציפות זכויותיו לגימלה, בנוסף להסכמתו להסכם, אחד מן התנאים האלה:
(1)
הוא שירת בשירות הקבע והתחייבותו לא הוארכה או הותרה ביוזמת הצבא או שהשתחרר מן השירות עקב צמצומים בצה״ל, ארגון מחדש, העברת היחידה למקום אחר, סיבות בריאות או אי השתלבות בתפקידו במסגרת היחידה בה שירת, או העתקת מקום מגוריו, לרגל נישואיו, לישוב אחר בישראל שבו גר בן זוגו;
(2)
הוא עובר מעבודה אצל מעביד לשירות הקבע והרמטכ״ל או מי שהוא הסמיכו לכך, סבור כי שירותו של אותו אדם בשירות הקבע חיוני לצה״ל;
(3)
האדם עובר מעבודה אצל מעביד לשירות הקבע והממונה סבור כי קיימות נסיבות מיוחדות, המצדיקות התקשרות בהסכם מיוחד עם מעביד ביחס לאותו אדם.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
כ״ו בשבט התשנ״ו (16 בפברואר 1996)
- שמעון פרס
שר הבטחון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.