לדלג לתוכן

תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (שירות בטחוני)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (שירות בטחוני) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (שירות בטחוני), תשי״ח–1958

תקנות בדבר קביעת שירות בטחוני


ק״ת תשי״ח, 1004; תש״ך, 465; תשכ״א, 2538; תשכ״ה, 2196; תש״ל, 1447.


הגדרות
בתקנות אלה –
”תקופת מלחמת העולם השניה“ – התקופה שהחלה ביום י״ז באלול תרצ״ט (1 בספטמבר 1939) ונסתיימה ביום ו׳ בתשרי תש״ז (1 באוקטובר 1946);
”מעצמות הברית“, ”שלטון עויין“ – כמשמעותם בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950, ובלבד שלמונח ”תקופת מלחמת העולם השניה“ שבהגדרות האמורות תהא המשמעות שיש לו בתקנות אלה.
שירות בטחוני
כל אחד מהשירותים המנויים להלן נקבע כשירות בטחוני לענין סעיף 18א לחוק:
(1)
שירות מלא ביחידותיו המגוייסות של ארגון ההגנה בארץ־ישראל;
(2)
שירות מלא במנגנון הקבע של הארגון האמור בפסקה (1);
(3)
שירות מלא במוסד שארגן העלאת עולים לארץ־ישראל;
(4)
שירות פעיל בצבא אחת ממעצמות הברית בתקופת מלחמת העולם השניה;
(5)
שירות פעיל באחת היחידות שלחמו במחתרת נגד שלטון עויין;
(6)
שירות מלא בצי המסחרי של אחת ממעצמות הברית בתקופת מלחמת העולם השניה אם ההצטרפות לשירות האמור היתה לפי הוראות המוסדות הלאומיים בארץ־ישראל;
(7)
שירות מלא בנוטרות ממשלת ארץ־ישראל.
מינוי רשות [תיקון: תש״ל]
(א)
ראש אגף כוח אדם במטה הכללי של צבא־הגנה לישראל ימנה רשות של שלושה לענין סעיף 18א(ב) לחוק.
(ב)
הודעה על מינוי הרשות ועל מענה תפורסם ברשומות.
בקשה להכרת שירות בטחוני [תיקון: תש״ך, תשכ״א, תשכ״ה]
חייל הרוצה ששירותו יוכר כשירות בטחוני יגיש בקשה לרשות שמונתה על פי תקנה 3 עד יום ח׳ בטבת תשכ״ו (31 בדצמבר 1965) או תוך שנים עשר חדשים מיום שנתקבל לשירות קבע, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ויצרף אליה הוכחות בדבר שירותו כאמור; הרשות רשאית לקבל בקשה אף לאחר המועד האמור אם שוכנעה שהחייל לא הגיש את בקשתו במועד מטעמים סבירים.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (שירות בטחוני), תשי״ח–1958“.


כ״ו באדר תשי״ח (18 במרס 1958)
  • דוד בן־גוריון
    שר הבטחון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.