לדלג לתוכן

תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (ערעור בפני בית המשפט המחוזי)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (ערעור בפני בית המשפט המחוזי) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1956

תקנות בדבר סדרי הגשת ערעור על החלטת ועדת הערעור וסדרי הדין בו


ק״ת תשי״ז, 264; תש״ל, 882.


המקום להגשת ערעור
ערעור על החלטת ועדת ערעור שניתנה לפי סעיף 36 לחוק (להלן – הערעור), יש להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים (להלן – בית המשפט).
אופן הגשה
הערעור יהיה בכתב, יוגש בחמישה העתקים למשרד הרישום של בית המשפט וייחתם ביד המערער או בא כוחו.
צירוף העתקי ההחלטה
לכתב הערעור יצורפו שלושה העתקים מהחלטת ועדת הערעור.
פרטי כתב הערעור
בכתב הערעור יפורטו:
(1)
שמו ומענו של המערער;
(2)
שמו ומענו של המשיב;
(3)
התאריך שבו הגיעה למערער החלטת ועדת הערעור;
(4)
המספר הסידורי של תיק ועדת הערעור;
(5)
השאלה המשפטית שבה מערערים על ההחלטה;
(6)
הסעד המבוקש.
ציון המשיב
(א)
מקום שהמערער הוא התובע, יצויין הממונה בכתב הערעור כמשיב.
(ב)
מקום שהמערער הוא הממונה, יצויין התובע בכתב הערעור כמשיב.
מסירת העתק
(א)
העתק מכתב הערעור, בציון יום הגשתו, יוחזר על ידי משרד הרישום למגיש הערעור.
(ב)
העתק אחד מכתב הערעור עם המצורף אליו יימסר לפרקליט המחוז, ואחד לממונה אם המערער הוא התובע, ואם המערער היה הממונה, יימסר העתק לתובע.
תשובת המשיב
(א)
המשיב רשאי להגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר יום מהיום שבו נמסר לו העתק מכתב הערעור, תשובה מנומקת בארבעה העתקים.
(ב)
התשובה תיחתם ביד המשיב או בא כוחו.
(ג)
הוגשה תשובת המשיב, יימסר למערער העתק ממנה.
פסול כתב הערעור
כתב ערעור שלא נתקיימה בו הוראה מהוראות תקנות 4–12, לא יתקבל על ידי משרד הרישום של בית המשפט, אולם משקיבלו, לא יפסול אותו בית המשפט על יסוד אי קיום הוראה כאמור, אלא אם אין כתב הערעור מגלה כל שאלה משפטית שבמחלוקת, או אם ראה בית המשפט שאין למשיב סעד בדרך של דחיית הדיון או של חיוב בהוצאות או בשתי הדרכים כאחת ושעליו לפסול את כתב הערעור כדי למנוע עיוות הדין.
קביעת מועד לשמיעת הערעור
משנמסר למשיב העתק מכתב הערעור, יקבע רשם בית המשפט (להלן – הרשם) מועד לשמיעת הערעור ויודיע על כך לבעלי הדין בהודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפחות.
העברת התיק של ועדת הערעורים
יושב ראש ועדת הערעור יעביר לרשם, אם נדרש לעשות כן על ידי הרשם, את החלטת הועדה כשהיא חתומה על ידי חבריה, את פרוטוקול הדיונים בועדה, כל כתב של בעלי הדין וכל מסמך אחר שהוגש לועדה בקשר לערעור שלפניה.
ייצוג התובע בפני בית המשפט
תובע שהגיש כתב ערעור לבית המשפט רשאי להתייצב בפניו, הוא או בא כוחו, ולטעון את טענותיו.
על איחוד ערעורים, על שמיעת הערעור, על ערעור שכנגד, ועל מתן פסק דין יחולו הוראות תקנות 304, 336 עד 340, 347 עד 352 לתקנות הפרוצידורה האזרחית, 1938, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
הדיון מוגבל לנימוקים בכתב
בדיון בערעור לא ייזקק בית המשפט לכל שאלה שלא הוזכרה בכתב ערעור או לכל נימוק שלא הוזכר בתשובת המשיב, אלא אם כן הוא משוכנע ששמיעת השאלה או הנימוק הנוספים דרושה למען הצדק.
ביטול הערעור
עד למתן פסק הדין בערעור רשאי המערער לחזור בו מערעורו על ידי מתן הודעה בכתב לבית המשפט ומסירת העתק ממנה למשיב; משעשה כן, בטל הערעור והמערער ישלם למשיב, על פי בקשתו, את ההוצאות שיקבע בית המשפט.
פסק דין על פי החומר שבכתב
(א)
ויתרו המערער בכתב הערעור והמשיב בתשובתו, אם הוגשה תשובה, על שמיעת טענותיהם, יעביר הרשם לבית המשפט את כתב הערעור עם המצורף אליו ואת התשובה, אם הוגשה, ובית המשפט ידון בערעור לפי החומר שבכתב ויתן פסק דין.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי בית המשפט להורות לרשם לקבוע מועד לשמיעת הערעור ואז יחולו תקנות אלה כאילו לא ויתרו בעלי הדין על שמיעת טענותיהם.
מסירת הודעות
מסירת הודעות ומסמכים בערעור תיעשה לפי כללי המסירה שבחלק ד׳ לתקנות הפרוצידורה האזרחית, 1938, ובלבד שכראיה למסירת העתק החלטת הועדה שנשלחה בדואר רשום לתובע ולממונה על פי הוראות סעיף 36(ו) לחוק, תשמש הקבלה החוזרת של המכתב הרשום.
דין החלטה של הרמטכ״ל או של מי שהוסמך על ידיו [תיקון: תש״ל]
הוגש ערעור לועדת הערעור על החלטה של הרמטכ״ל או על החלטה של מי שהוסמך על ידיו וועדת הערעור נתנה החלטה שמערערים עליה בפני בית המשפט, יחול האמור לגבי הממונה בתקנות אלה על הרמטכ״ל או מי שהוסמך על ידיו כאילו היו הממונה.
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) (ערעור בפני בית המשפט המחוזי), תשי״ז–1956“.


י״ד בחשון תשי״ז (19 באוקטובר 1956)
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.